פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
יט בעת שאשאול היה בקורינתוס עבר שאול באזורים העליונים והגיע אל אפסוס. הוא מצא כמה תלמידים
2 ושאל אותם: "האם קבלתם את רוח הקדש כאשר האמנתם?"
השיבו לו: "אף לא שמענו שיש רוח הקדש."
3 שאל: "אם כן, איזו טבילה נטבלתם?"
אמרו: "טבילת יוחנן."
4 אמר שאול: "יוחנן הטביל טבילה של תשובה, באמרו לעם שיאמינו בזה שיבוא אחריו, כלומר, בישוע."
5 הם שמעו ונטבלו לשם האדון ישוע. 6 כשסמך שאול את ידיו עליהם, באה רוח הקדש עליהם ואז דברו בלשונות והתנבאו. 7 כלם היו כשנים-עשר איש.
8 הוא נכנס לבית הכנסת ודבר באמץ לב. במשך שלושה חדשים טען ושכנע בענין מלכות אלהים. 9 יש שהקשו לבבם וסרבו להאמין, ודברו רעות על הדרך ההיא באזני הקהל. לכן פרש מהם בהבדילו מתוכם את התלמידים, ויום יום דבר באולם המדרש של טירנוס. 10 כך זה היה במשך שנתים עד שכל תושבי אסיה היהודים והיונים שמעו את דבר האדון. 11 ואלהים עשה גבורות בלתי רגילות על-ידי שאול, 12 עד כדי כך שחולים נרפאו ממחלותיהם והרוחות הרעות יצאו מהם כאשר הובאו אליהם מטפחות או סנרים שנגעו בעור גופו. 13 גם כמה יהודים משוטטים שעסקו בגרוש שדים נסו לבטא את שם האדון ישוע על אחוזי רוחות רעות באמרם: "אני משביע אתכן בישוע אשר שאול מכריז עליו!" 14 העושים זאת היו שבעת בניו של סקוה, כהן גדול יהודי. 15 השיבה הרוח הרעה ואמרה להם: "את ישוע אני מכירה ומיהו שאול אני יודעת, אך מי אתם?" 16 התנפל עליהם האיש בעל הרוח הרעה ובחזקה רבה גבר עליהם, עד כי ברחו מן הבית ההוא ערמים ופצועים. 17 כאשר נודע הדבר לכל היהודים והיונים תושבי אפסוס, נפל פחד על כלם ונתגדל שם האדון ישוע. 18 רבים מאותם האנשים שקבלו את האמונה באו להתודות וספרו את מעשיהם. 19 רבים שעסקו בכשוף אספו את ספריהם ושרפו אותם לעיני כל. חשבו ומצאו שמחירם חמשים אלף מטבעות כסף. 20 בגבורה כזאת שגשג וגבר דבר האדון.
21 כאשר כל זה נגמר, עלה בדעתו של שאול לעבר דרך מקדוניה ואכיה ולהמשיך בדרכו אל ירושלים. אמר: "אחרי שאהיה שם עלי לראות גם את רומא." 22 הוא שלח אל מקדוניה שנים מן המשרתים אותו, את טימותיאוס ואת ארסטוס, והוא עצמו שהה זמן מסים באסיה.
23 בעת ההיא היתה מהומה לא קטנה על-אודות דרך האדון, 24 בגלל צורף אחד, דמטריוס שמו, שהיה עושה תבניות כסף של היכל ארטמיס וממציא רוח לא מבטל לפועלים. 25 הוא כנס אותם עם בעלי המקצוע העובדים באותה מלאכה ואמר: "חברים, אתם יודעים כי מהמלאכה הזאת יש לנו רוח. 26 ואתם רואים ושומעים שלא רק באפסוס אלא כמעט בכל אסיה שאול הזה שכנע והדיח המון רב באמרו שאלים מעשי ידים אינם אלים. 27 אבל לא רק מלאכתנו זאת עלולה להיות לבוז, אלא גם ההיכל של האלה הגדולה ארטמיס עלול להחשב לאפס, והיא אשר כל אסיה וכל העולם עובדים אותה גם תפסיד את גדלתה."
28 כשמעם את דבריו נתמלאו זעם וצעקו: "גדולה ארטמיס של האפסים!" 29 מהומה התפשטה בכל העיר והתושבים רצו כאיש אחד אל האמפיתיאטרון כשהם סוחבים את גיוס ואת אריסטרכוס, שני המקדונים חבריו של שאול למסע. 30 שאול רצה להכנס אל תוך ההמון, אך התלמידים לא הניחו לו. 31 גם כמה מראשי אסיה שהיו חבריו שלחו אליו לבקש ממנו שלא יכנס לאמפיתיאטרון. 32 בינתים צעקו אלה דבר אחד ואלה דבר אחר, כי הקהל היה נבוך ורבם לא ידעו למה התאספו. 33 אנשים מן ההמון הסבירו משהו לאלכסנדר לאחר שבני עמו היהודים דחקוהו קדימה. הניף אלכסנדר את ידו ורצה להשמיע להמון דבר הגנה, 34 אך כשהבחינו שהוא יהודי רעמו כלם בקול אחד ובמשך שעתים צעקו: "גדולה ארטמיס של האפסים!" 35 השקיט מזכיר העיר את העם ואמר: "אנשי אפסוס, מי מבני אדם אינו יודע שהעיר אפסוס מפקדת על היכל ארטמיס הגדולה ועל צלמה שנפל מן השמים? 36 מאחר שאין להכחיש זאת, עליכם להרגע ולא לעשות שום דבר נמהר. 37 הנה הבאתם את האנשים האלה, שאינם שודדי מקדשים אף לא מחללים את שם האלה שלכם. 38 לכן, אם יש לדמטריוס ולאמנים אשר אתו דבר נגד מישהו, יש בתי משפט ויש שופטים; שיטענו זה נגד זה. 39 אבל אם רוצים אתם משהו נוסף, אזי שיחרץ באספה חקית. 40 הרי עלולים אנו להיות מאשמים במהומת היום הזה, מהומה ללא שום סבה, ולא נוכל לתת נמוק על ההתקהלות הזאת." 41 הוא אמר את הדברים האלה ושלח את הקהל.