פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
כא לאחר שנפרדנו מהם הפלגנו ובנתיב ישר באנו אל קוס. למחרת באנו אל רודוס ומשם אל פטרה. 2 שם מצאנו אניה שמגמתה פיניקיה. נכנסנו לאניה והפלגנו. 3 בדרך ראינו את קפריסין ועברנו על פניה כשהיא משמאלנו. המשכנו במסע אל סוריה והגענו אל צור, כי שם פרקו את מטען האניה. 4 מצאנו תלמידים וישבנו שם שבעה ימים. הללו אמרו לשאול על-פי הרוח שלא יעלה לירושלים. 5 כאשר תמו הימים יצאנו לדרכנו והם כלם לוו אותנו עם נשיהם וילדיהם עד מחוץ לעיר. בחוף כרענו על ברכינו והתפללנו. 6 אחרי שברכנו זה את זה לשלום ונכנסנו לאניה, הם שבו איש איש לביתו.
7 כשסימנו את המסע מצור הגענו לעכו. שאלנו את האחים לשלומם וישבנו אצלם יום אחד. 8 למחרת יצאנו לדרך ובאנו לקיסריה. שם נכנסנו לביתו של פיליפוס המבשר, שהיה אחד מן השבעה, וגרנו אצלו. 9 היו לו ארבע בנות בתולות שהיו מתנבאות. 10 כשהיינו שם ימים רבים ירד נביא אחד מיהודה, אגבוס שמו. 11 הוא נכנס אלינו, לקח את חגורתו של שאול ולאחר שקשר את רגליו וידיו שלו אמר: "כה אומרת רוח הקדש: האיש אשר לו החגורה הזאת, ככה יקשרו אותו היהודים בירושלים ויסגירוהו בידי הגוים."
12 כאשר שמענו זאת הפצרנו בו, אנחנו וגם אנשי המקום, שלא יעלה לירושלים. 13 אך שאול השיב: "מה אתם עושים? למה אתם בוכים וממסים את לבי? הריני מוכן לא רק להאסר אלא גם למות בירושלים על שם האדון ישוע."
14 הואיל ולא שמע לנו חדלנו להפציר בו ואמרנו "רצון אדני יעשה."
15 אחרי הימים ההם ארזנו את חפצינו ועלינו לירושלים. 16 הלכו אתנו גם תלמידים אחדים מקיסריה. הם הביאו אותנו אל קפריסאי אחד, תלמיד ותיק ושמו מנסון, כדי להתאכסן אצלו. 17 כשבאנו לירושלים קבלו אותנו האחים בשמחה. 18 שאול נכנס אתנו למחרת אל יעקב, וכל הזקנים נכחו שם. 19 הוא שאל לשלומם וספר בפרוט מה שעשה אלהים בקרב הגוים דרכו. 20 הם שמעו ושבחו את אלהים. לאחר מכן אמרו: "אתה רואה, אחינו, כמה רבבות יהודים נהיו מאמינים וכלם קנאים לתורה! 21 והם שמעו עליך שאתה מלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לעזב את משה, באמרך להם שלא למול את הילדים ולא לנהג על-פי המנהגים. 22 ובכן מה לעשות? ללא ספק ישמעו שבאת. 23 לכן עשה את מה שאנחנו אומרים לך: יש לנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם. 24 קח אותם, הטהר אתם ושלם בעדם כדי שיגלחו את ראשם והכל ידעו שהדברים אשר שמעו עליך אינם נכונים, כי גם אתה בעצמך שומר את התורה. 25 ובנוגע לגוים אשר נהיו מאמינים כתבנו ופסקנו שעליהם להשמר מזבחי אלילים, מדם, מבשר הנחנק ומזנות."
26 למחרת לקח שאול את האנשים ונטהר אתם. הוא נכנס לבית המקדש להודיע מתי ישלמו ימי הטהרה ויקרב קרבן בעד כל אחד מהם. 27 סמוך למלאת שבעת הימים ראוהו יהודים מאסיה בבית המקדש. הם הסיתו את כל ההמון, תפסו אותו 28 וצעקו: "אנשי ישראל, עזרו! זהו האיש המלמד את כל האנשים בכל מקום נגד העם הזה ונגד התורה והמקום הזה, ואפלו יונים הכניס אל המקדש וחלל את המקום הקדוש הזה." 29 זאת משום שקדם לכן ראו את טרופימוס האפסי אתו בעיר, וחשבו ששאול הכניס אותו אל המקדש.
30 כל העיר רגשה. האנשים רצו יחד, אחזו את שאול וסחבו אותו אל מחוץ למקדש ומיד נסגרו הדלתות.
31 הם נסו להרג אותו, והנה הגיעה ידיעה אל מפקד הגדוד שכל ירושלים אחוזת מהומה.
32 מיד לקח אתו חילים ושרי מאות ורץ אליהם. כראותם את שר האלף ואת החילים חדלו להכות את שאול.
33 נגש שר האלף והחזיק בו. הוא צוה לכבל אותו בשתי שרשרות ושאל מיהו ומה עשה.
34 כמה אנשים מן ההמון צעקו דבר אחד ואחרים צעקו דבר אחר. בגלל המהומה לא היה יכול לברר בודאות מה הענין, לכן צוה להביאו אל המצודה.
35 כאשר הגיע שאול אל המדרגות נשאו אותו החילים בגלל לחץ ההמון,
36 כי המון העם הלך אחריו וצעק: "חסל אותו!"
37 כשעמדו להכניס את שאול למצודה, אמר אל שר האלף: "האם מתר לי לומר לך משהו?"
הגיב המפקד: "אתה יודע יונית?
38 האם לא אתה המצרי אשר לפני זמן מה הפיח מרד והנהיג את ארבעת אלפי הסיקריים אל המדבר?"
39 השיב שאול ואמר: "איש יהודי אני מטרסוס אשר בקיליקיה, אזרח של עיר לא נחותה. אני מבקש ממך, תן לי לדבר אל העם."
40 הוא הרשה לו. עמד שאול על המדרגות והניף את ידו אל העם. כאשר השתרר שקט מחלט נשא דברו בשפה העברית ואמר: