פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
כד כעבר חמשה ימים ירד חנניה הכהן הגדול עם כמה זקנים ובעל-דברים אחד, טרטולוס שמו, והודיעו לנציב את טענתם נגד שאול. 2 לאחר שקראו לשאול החל טרטולוס בתביעה ואמר: 3 "הוד מעלתך, פליקס, שלום למכביר השגנו הודות לך ותקונים נעשו למען העם הזה בהשגחתך. בכל עת ובכל מקום אנחנו מקדמים זאת במלוא תודה. 4 אבל כדי שלא אוסיף להיות לך לטרח, מבקש אני ממך לשמע אותנו בחמלתך ונדבר בקצרה. 5 מצאנו את האיש הזה בבחינת מגפה; מעורר מהומות בקרב כל היהודים בכל העולם ומנהיג של כת הנצרים. 6 גם נסה לחלל את המקדש, אך תפסנו אותו. 8 אם תחקר אותו תוכל לדעת בעצמך מה כל הדברים שבהם אנחנו מאשימים אותו." 9 גם היהודים העומדים שם הסכימו אתו, באמרם שכך הם הדברים.
10 רמז הנציב לשאול לדבר ושאול השיב: "אני יודע כי שנים רבות אתה השופט של האמה הזאת, לכן בבטחון אני מגן על עצמי בכל מה שנוגע לעניני. 11 יכול אתה להוכח שלא עברו יותר משנים-עשר יום מאז שעליתי לירושלים להשתחוות לאדני, 12 ולא בבית המקדש מצאוני מתוכח עם איש או גורם להתפרעות המון, אף לא בבתי כנסת ולא בעיר. 13 גם אינם יכולים להביא לך ראיה לדברים שהם טוענים נגדי כעת. 14 אבל את זה אני מודה לפניך: בדרך הנקראת בפיהם 'כת' עובד אני את אלהי אבותינו, ומאמין בכל הכתוב בתורה ובנביאים; 15 ויש לי תקוה באלהים שתהיה תחיה הן של הצדיקים והן של הרשעים, דבר שגם הם מחכים לו. 16 לכן אני גם מתאמץ שיהיה לי מצפון נקי לפני אלהים ובני אדם בכל עת. 17 והנה אחרי שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי וכן גם קרבנות, 18 ובהביאי את אלה מצאוני במקדש לאחר שנטהרתי; לא הייתי כרוך לא בהמון ולא במהומה. 19 אבל היו כמה יהודים מאסיה והללו היו צריכים לעמד לפניך ולהאשימני אם יש להם משהו נגדי. 20 או שיגידו אלה אשר כאן, איזה עול מצאו בי כאשר עמדתי לפני הסנהדרין - 21 מלבד ההכרזה האחת הזאת שהכרזתי בעמדי ביניהם: 'על תחית המתים אני נשפט היום לפניכם.'" 22 פליקס, שהיתה לו ידיעה ברורה על אותה דרך, דחה את הדיון בענינם באמרו: "כאשר ירד אלי ליסיאס שר האלף אחליט בנוגע לענינכם." 23 הוא צוה על שר המאה לשים על שאול משמר, אך להקל עליו ולא למנע איש מאנשיו מלשרת אותו. 24 אחרי כמה ימים בא פליקס עם דרוסילה אשתו, שהיתה יהודיה. הוא שלח לקרא לשאול ושמע אותו על-דבר האמונה במשיח ישוע. 25 כשדבר על הצדק ועל כבוש היצר ועל הדין העתיד לבוא, פחד פליקס ואמר: "לך לעת עתה, אבל כשאמצא לי פנאי אקרא לך." 26 באמרו זאת גם קוה ששאול יתן לו כסף; לכן קרא לו פעמים רבות ושוחח אתו.
27 אחרי שנתים ירש פורקיוס פסטוס את מקומו של פליקס. רצה פליקס להראות חסד לראשי היהודים ועזב את שאול במאסר.