פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)
ה איש אחד, חנניה שמו, ואשתו שפירה מכרו שדה. 2 בידיעת אשתו הוא נטל לעצמו חלק מן הכסף ואחרי כן הביא חלק מסים והניחו לרגלי השליחים. 3 אמר לו כיפא: "חנניה, למה זה מלא השטן את לבך לשקר לרוח הקדש ולטל לעצמך ממחיר השדה? 4 הרי כשעמד ברשותך - שלך היה, ואחרי שנמכר עמדה תמורתו ברשותך. למה עלה על לבך מעשה זה? לא לבני אדם שקרת כי אם לאלהים!" 5 כששמע חנניה את הדברים האלה נפל ונפח את רוחו, ופחד גדול נפל על כל השומעים. 6 קמו הצעירים, עטפו אותו, נשאוהו החוצה וקברו אותו.
7 כשלוש שעות לאחר מכן נכנסה אשתו והיא איננה יודעת מה שארע.
8 פנה אליה כיפא ואמר: "הגידי לי, האם במחיר הזה מכרתם את השדה?"
אמרה: "כן, במחיר הזה".
9 אמר לה כיפא: "למה התאחדתם שניכם לנסות את רוח אלהים? הנה בפתח רגלי הקוברים את בעלך והם ישאו אותך החוצה. 10 מיד נפלה לרגליו ונפחה את רוחה. כשנכנסו הבחורים מצאוה מתה. הם נשאו אותה החוצה וקברו אותה על-יד בעלה. 11 פחד גדול נפל על כל הקהלה ועל כל השומעים את הדברים האלה. 12 אותות ומופתים רבים עשו השליחים בקרב העם, והכל נאספו לב אחד באולם שלמה. 13 מן האחרים לא העז איש להצטרף אליהם, אך העם הוקיר אותם. 14 ואמנם נספחו אל האדון עוד מאמינים, גברים ונשים רבים מאד, 15 עד כי נשאו את החולים אל הרחובות ושמו אותם על מטות ומצעים כדי שבבוא כיפא אפלו רק צלו יצל על כמה מהם. 16 גם המון העם מן הערים הסמוכות לירושלים נקבצו כשהם נושאים חולים ומענים על-ידי רוחות טמאות, וכלם נרפאו.
17 הכהן הגדול וכל אנשיו, אנשי כת הצדוקים, נתמלאו קנאה. הם קמו,
18 תפסו את השליחים ושמו אותם בכלא העירוני.
19 אלא שמלאך יהוה פתח בלילה את דלתות בית הכלא והוציאם באמרו:
20 "לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה."
21 הם שמעו ועם שחר נכנסו לבית המקדש והחלו ללמד.
בא הכהן הגדול ואנשיו וכנסו את הסנהדרין וכל מועצת זקני בני ישראל. הם שלחו אל הכלא להביא אותם,
22 אך כשבאו המשרתים לא מצאו אותם בכלא. חזרו והודיעו:
23 "מצאנו את בית הסהר סגור באפן בטוח לחלוטין והשומרים נצבים ליד הדלתות. אבל כשפתחנו לא מצאנו איש בפנים."
24 לשמע הדברים האלה נבוכו נגיד בית המקדש וראשי הכהנים; תמהים היו על פשר הדבר.
25 אז בא מישהו והודיע להם: "הנה האנשים אשר שמתם במאסר עומדים בבית המקדש ומלמדים את העם!"
26 הלך הנגיד עם המשרתים והביאו אותם, אך לא בכח, כי פחדו מן העם פן ירגמו אותם.
27 הביאו אותם והעמידום לפני הסנהדרין. שאל אותם הכהן הגדול: 28 "האם לא צוינו עליכם בתקף שלא ללמד בשם הזה? והנה מלאתם את ירושלים בתורתכם ואתם מתכונים להביא עלינו את דם האיש הזה!"
29 השיב כיפא עם השליחים ואמר: "לאלהים צריך להשמע יותר מאשר לבני אדם. 30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר הרגתם בהוקעה על עץ. 31 את זה הרים אלהים בימינו להיות שר ומושיע, לתת לישראל תשובה וסליחת חטאים. 32 אנחנו עדי הדברים האלה, וגם רוח הקדש אשר נתן האלהים לשומעים בקולו." 33 כשמעם את זאת התרתחו והחליטו להרג אותם. 34 אבל אחד מן הפרושים בסנהדרין, גמליאל שמו, מורה-תורה מכבד בעיני כל העם, קם וצוה להוציא את השליחים החוצה לזמן-מה. 35 אמר להם: "אנשי ישראל, הזהרו לכם במה שאתם מתכונים לעשות לאנשים האלה; 36 כי לפני הימים האלה קם תודס, שהתימר להיות מישהו, ונספחו אליו כארבע מאות איש. הוא נהרג וכל אשר שמעו בקולו נפוצו והיו לאין. 37 אחריו קם יהודה הגלילי בימי מפקד התושבים, ומשך אחריו אנשים. הלה נהרג וכל המציתים לו נתפזרו. 38 ועתה אני אומר לכם, חדלו מן האנשים האלה והניחו להם, כי העצה או הפעלה הזאת תופר -אם מאת בני אדם היא. 39 אבל אם מאת אלהים היא, לא תוכלו להפר אותה פן תמצאו נלחמים באלהים!"
40 הם שמעו בקולו וקראו לשליחים. לאחר שהלקו אותם וצוו עליהם שלא ידברו בשם ישוע, שחררו אותם. 41 יצאו השליחים מלפני הסנהדרין שמחים על שזכו לסבל חרפה למען השם. 42 ויום יום, בבית המקדש ובבתים, לא חדלו ללמד ולבשר על המשיח ישוע.