פרק קודם, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)

מעשי השליחים פרק ז

ז שאל הכהן הגדול: "האם נכונים הדברים האלה?" 2 השיב סטפנוס ואמר: "אנשים, אחים ואבות, שמעו נא. אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים, לפני שגר בחרן, 3 ואמר אליו, 'לך-לך מארצך וממולדתך ובוא אל-הארץ אשר ארא.' 4 אז יצא מארץ כשדים וגר בחרן, ואחרי מות אביו העביר אותו אלהים משם אל הארץ הזאת אשר אתם גרים בה כעת. 5 ולא נתן לו בה נחלה, אף לא מדרך כף רגל. הוא הבטיח לתת אותה לאחזה לו ולזרעו אחריו בטרם היה לו בן. 6 כמו כן אמר לו האלהים כי גר יהיה זרעו בארץ נכריה ויעבידו אותו ויענוהו ארבע מאות שנה. 7 'וגם את-הגוי אשר יעבדו דן אנכי', אמר אלהים, 'ואחרי-כן יצאו ויעבדוני במקום הזה.' 8 גם נתן לו את ברית המילה וכשהוליד את יצחק מל אותו ביום השמיני; ויצחק את יעקב, ויעקב את שנים-עשר האבות.

9 האבות קנאו ביוסף ומכרו אותו מצרימה, אך אלהים היה אתו 10 והציל אותו מכל צרותיו; גם נתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים, והלה מנה אותו על מצרים ועל כל ביתו. 11 אבל רעב בא על כל ארץ מצרים וארץ כנען וגם צרה גדולה, ואבותינו לא מצאו אכל. 12 כאשר שמע יעקב כי יש חטה במצרים, שלח את אבותינו בפעם הראשונה. 13 בפעם השניה התודע יוסף אל אחיו, ומוצאו של יוסף נתגלה לפרעה. 14 שלח יוסף וקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו, שבעים וחמש נפשות. 15 יעקב ירד מצרימה ושם מת הוא ואבותינו. 16 הם הובאו לשכם ונטמנו בקבר שקנה אברהם במחיר כסף מבני חמור אשר בשכם.

17 כשקרב מועד קיום ההבטחה שנשבע אלהים לאברהם, גדל העם והתרבה במצרים, 18 עד שקם מלך-חדש אשר לא-ידע את-יוסף. 19 זה התחכם לעמנו והרע לאבותינו בהכריחו אותם להפקיר את עולליהם כדי שלא יחיו. 20 בעת ההיא נולד משה, שהיה טוב בעיני אלהים. שלושה חדשים גדל בבית אביו 21 וכאשר הפקר אספה אותו בת פרעה וגדלה אותו לה לבן. 22 משה למד בכל חכמת המצרים והיה בן-חיל בדבריו ובמעשיו.

23 כשמלאו לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל. 24 כראותו איש אחד מכה הגן עליו ונקם את נקמתו של הנפגע בהמיתו את המצרי. 25 הוא חשב שאחיו יבינו כי על-ידיו יתן להם אלהים תשועה, אלא שהם לא הבינו. 26 ביום השני הופיע ביניהם כאשר רבו, ובקש לפיס אותם לשלום באמרו, 'אנשים אחים אתם, למה תרעו זה לזה?' 27 אבל הפוגע ברעהו הדף אותו ואמר, 'מי שמך לשר ושפט עלינו? 28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמול את-המצרי?' 29 בגלל הדבר הזה ברח משה והיה לגר בארץ מדין ושם הוליד שני בנים.

30 כעבר ארבעים שנה נראה אליו מלאך במדבר הר סיני, בלבת אש מתוך הסנה. 31 ראה משה ותמה על המראה, אך כשנגש להביט היה אליו קול אדני: 32 'אנכי אלהי אבותיך, אלהי אברהם, יצחק ויעקב.' משה נחרד ולא העז להביט. 33 אמר אליו אלהים, 'של-נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קדש הוא. 34 ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם; ועתה לכה ואשלחך מצרימה.' 35 משה זה, אשר כפרו בו באמרם 'מי שמך לשר ושפט' - אותו שלח אלהים ביד המלאך הנראה אליו בסנה, להיות לשר וגואל. 36 הוא הוציאם בעשותו אותות ומופתים בארץ מצרים ובים סוף, וכן גם במדבר במשך ארבעים שנה. 37 זהו אותו משה אשר אמר לבני ישראל, 'נביא מקרב אחיכם, כמוני, יקים לכם יהוה.' 38 הוא האיש שהיה בקהל במדבר עם המלאך הדובר אליו בהר סיני ועם אבותינו, האיש שקבל דברי חיים לתת לנו. 39 ואבותינו לא רצו לשמע בקולו כי אם דחו אותו ובלבבם שבו מצרימה, 40 באמרם אל אהרן 'עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, כי-זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו.' 41 ואכן עשו עגל באותם ימים והקריבו זבח לאליל, ושמחו במעשי ידיהם. 42 אז פנה האלהים ומסר אותם לפלחן צבא השמים ככתוב בספר הנביאים, 'הזבחים ומנחה הגשתם-לי במדבר ארבעים שנה, בית ישראל? 43 ונשאתם את סכת מלך ואת כוכב אלהיכם ריפן, הצלמים אשר עשיתם להשתחוות להם. והגליתי אתכם מהלאה לבבל.'

44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר, כמו שצוה המדבר אל משה לעשותו על-פי התבנית שראה. 45 אבותינו קבלו אותו ובהנהגת יהושע הביאוהו לאחזת הגוים אשר גרשם אלהים מפני אבותינו, עד שהגיעו ימי דוד. 46 הוא מצא חן בעיני אלהים ובקש למצא משכן לאלהי יעקב. 47 אמנם שלמה בנה לו בית, 48 אך העליון איננו שוכן בהיכלות מעשי ידים, כמו שאומר הנביא, 49 'השמים כסאי והארץ הדם רגלי. אי-זה בית אשר תבנו-לי, נאם יהוה, ואי-זה מקום מנוחתי? 50 הלא את-כל-אלה ידי עשתה.'

51 קשי ערף וערלי לב ואזנים, תמיד מתנגדים אתם לרוח הקדש, כאבותיכם כן גם אתם. 52 את מי מהנביאים לא רדפו אבותיכם? גם הרגו את אלה שהגידו מראש את דבר בוא הצדיק אשר כעת אתם הייתם מסגיריו והורגיו; 53 אתם שקבלתם את התורה באמצעות מלאכים ולא שמרתם אותה." 54 כשמעם את הדברים האלה כעסו עד עמק לבם וחרקו עליו שניהם; 55 והוא מלא רוח הקדש ומביט השמימה. ראה את כבוד אלהים ואת ישוע עומד לימין האלהים 56 ואמר: "הנני רואה את השמים פתוחים ואת בן-האדם עומד לימין האלהים." 57 אך הם צעקו בקול גדול, באטמם את אזניהם, וכאיש אחד הסתערו עליו, 58 הדפוהו אל מחוץ לעיר וסקלו אותו באבנים. העדים הניחו את בגדיהם לרגלי בחור אחד, שאול שמו, 59 וסטפנוס נסקל כשהוא זועק ואומר: "אדוני ישוע, קבל את רוחי!" 60 כמו כן כרע על ברכיו וצעק בקול גדול: "אדני, אל תפקד עליהם את החטא הזה!" אמר זאת ומת.

פרק הבא, מעשי השליחים, הברית החדשה (תרגום חדש)