פרק קודם, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מרקוס פרק יד

יד נותרו יומים עד חג הפסח והמצות. ראשי הכהנים והסופרים חפשו דרך לתפס אותו בערמה כדי להמית אותו; 2 כי אמרו, "לא בחג, פן תהיה מהומה בעם." 3 כאשר היה בבית עניה, בביתו של שמעון המצרע, הסב אל השלחן. באה אשה שהחזיקה פך ובו שמן נרד טהור ויקר מאד, שברה את פי הפך ויצקה את הנרד על ראשו. 4 היו אחדים שכעסו ואמרו זה אל זה: "למה הבזבוז הזה של השמן? 5 הלא היה אפשר למכר את השמן הזה בשלש מאות דינר ויותר ולתת לעניים!" והם גערו בה.

6 אמר ישוע: "הניחו לה, מדוע תציקו לה? מעשה טוב עשתה לי. 7 העניים אתכם תמיד ובכל עת שתרצו תוכלו להיטיב עמהם, אבל אני, לא תמיד אני אתכם. 8 מה שהיה ביכלתה עשתה; היא הקדימה למשח את גופי בשביל הקבורה. 9 אמן אומר אני לכם, בכל מקום שתכרז הבשורה, בכל העולם, יספר גם מה שעשתה היא, וזה לזכרה."

10 הלך יהודה איש קריות, אחד מן השנים-עשר, אל ראשי הכהנים כדי להסגיר להם את ישוע. 11 כשמעם זאת שמחו והבטיחו לתת לו כסף, והוא חפש הזדמנות להסגיר אותו. 12 בראשון לחג המצות, ביום שנהגו לזבח את קרבן הפסח, שאלו אותו תלמידיו: "לאן אתה רוצה שנלך ונכין לך לאכל את הפסח?"

13 הוא שלח שנים מתלמידיו באמרו להם: "לכו העירה ויפגש אתכם איש נושא כד מים. לכו אחריו, 14 ובמקום אשר יכנס אליו אמרו לבעל הבית, 'כה אמר רבנו: איפה חדרי אשר אכל בו את הפסח עם תלמידי?' 15 אותו איש יראה לכם עליה גדולה מצעת ומסדרת; שם תכינו לנו."

16 יצאו תלמידיו ובאו העירה. הם מצאו הכל כפי שאמר להם והכינו את הפסח. 17 בערב בא ישוע עם השנים-עשר, 18 וכאשר הסבו ואכלו אמר ישוע: "אמן אומר אני לכם, אחד מכם יסגירני - אחד שאוכל אתי." 19 הם החלו להתעצב ושאלוהו איש איש: "זה אני?" 20 אמר להם: "אחד מן השנים-עשר, הטובל אתי בקערה. 21 בן-האדם אמנם הולך ככתוב עליו, אך אוי לאיש אשר יסגיר את בן-האדם. טוב היה לו אלולא נולד האיש ההוא."

22 כאשר אכלו לקח ישוע את הלחם, ברך ובצע ונתן להם באמרו: "קחו, זה גופי." 23 לקח את הכוס, ברך ונתן להם וכלם שתו ממנה. 24 אמר להם: "זה דמי, דם הברית הנשפך בעד רבים. 25 אמן אומר אני לכם, לא אשתה עוד מפרי הגפן עד אותו היום אשר אשתהו חדש במלכות האלהים." 26 לאחר ששרו את ההלל יצאו אל הר הזיתים. 27 אמר להם ישוע: "כלכם תכשלו, שהרי כתוב, 'אכה את-הרעה ותפוצין הצאן,' 28 אבל אחרי שאקום אלך לפניכם לגליל."

29 אמר לו כיפא: "גם אם הכל יכשלו, אני לא אכשל!" 30 השיב לו ישוע: "אמן אומר אני לך כי היום בעצם הלילה הזה, בטרם יקרא התרנגול פעמים, שלוש פעמים תתכחש לי." 31 אך כיפא אמר ביתר תקף: "אם עלי למות אתך, בשום פנים לא אתכחש לך!" וכן אמרו כלם. 32 הם באו אל מקום הנקרא גת שמנים. אמר לתלמידיו: "שבו פה עד שאתפלל." 33 לקח אתו את כיפא ואת יעקב ואת יוחנן והחל מתמלא חרדה ומועקה. 34 אמר להם: "נפשי מרה לי עד מות. השארו פה והיו ערים." 35 הוא הלך מעט הלאה, נפל ארצה והתפלל שתעבר ממנו השעה, אם אפשר. 36 "אבא, אבי," אמר ישוע, "אתה כל יכול, העבר נא ממני את הכוס הזאת, אך לא כרצוני אני כי אם כרצונך אתה."

37 לאחר מכן בא ומצא אותם ישנים. אמר אל כיפא: "שמעון, אתה ישן? האם לא יכלת להיות ער שעה אחת? 38 היו ערים והתפללו כדי שלא תבואו לידי נסיון. אמנם הרוח חפצה, אבל הבשר חלש. 39 שוב הלך והתפלל באמרו אותם דברים. 40 ושוב בא ומצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות, ולא ידעו מה לענות לו. 41 הוא בא פעם שלישית ואמר להם: "עודכם ישנים ונחים? די! הגיעה השעה, הנה בן-האדם נמסר לידי אנשים חוטאים. 42 קומו ונלך. הנה המסגיר אותי מתקרב!" 43 עודנו מדבר והנה בא יהודה, אחד מן השנים-עשר, ואתו המון, בחרבות ובמקלות, באים מטעם ראשי הכהנים והסופרים והזקנים. 44 המסגיר אותו הקדים לתת להם סימן באמרו: "מי שאתן לו נשיקה זה הוא; תפסו אותו והוליכוהו בלוית משמר." 45 כאשר הגיע נגש אליו מיד ואמר: "רבי", ונשק לו. 46 הם שלחו ידיהם ותפסו אותו. 47 אבל אחד העומדים שם שלף חרב ובהכותו את עבד הכהן הגדול קצץ את אזנו. 48 אמר להם ישוע: "כמו על שודד יצאתם בחרבות ובמקלות לתפס אותי. 49 יום יום הייתי אתכם במקדש ולמדתי ולא תפסתם אותי, אך זאת כדי שיתמלאו הכתובים." 50 אז עזבוהו כלם וברחו.

51 בחור אחד שהיה עטוף סדין לכסוי גופו נתלוה אליו. תפסו אותו, 52 אך הוא עזב את הסדין בידם וברח ערום. 53 הוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ושם נקהלו כל ראשי הכהנים והזקנים והסופרים. 54 כיפא הלך אחריו במרחק מה עד לתוך חצר הכהן הגדול, ושם ישב עם המשרתים והתחמם ליד האש. 55 אותה שעה חפשו ראשי הכהנים וכל הסנהדרין עדות נגד ישוע כדי להמית אותו ולא מצאו, 56 כי רבים העידו עדות שקר נגדו והעדיות לא היו תואמות. 57 קמו אחדים והעידו נגדו דבר שקר באמרם: 58 "אנחנו שמענו אותו אומר 'אני אהרס את ההיכל הזה שנעשה בידי אדם ובשלושה ימים אבנה אחר שאיננו מעשה ידי אדם'." 59 וגם בזאת לא תאמו דברי עדותם. 60 קם הכהן הגדול, עמד באמצע ושאל את ישוע: "אינך משיב דבר על מה שאלה מעידים נגדך?" 61 אך הוא שתק ולא השיב דבר. הוסיף הכהן הגדול ושאל אותו: "האם אתה המשיח בן-המברך?"

62 אמר ישוע: "אני הוא. ואתם תראו את בן-האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים."

63 קרע הכהן הגדול את בגדיו ואמר: "מה לנו עוד צרך בעדים? 64 שמעתם את הגדוף. מה דעתכם?"
הכל הרשיעו אותו ופסקו שהוא בן מות. 65 אחדים החלו לירק בו; גם כסו את פניו, הכוהו באגרוף ואמרו לו: "התנבא!" והמשרתים קדמו אותו במכות. 66 כשהיה כיפא בחצר למטה באה אחת משפחות הכהן הגדול 67 וראתה את כיפא מתחמם. הביטה בו ואמרה: "גם אתה היית עם ישוע מנצרת." 68 אך הוא הכחיש באמרו: "אינני מבין מה את אומרת", ויצא החוצה אל מבוא החצר. 69 ראתה אותו השפחה ואמרה שנית אל העומדים שם: "זה אחד מהם." 70 שוב הכחיש. לאחר שעה קלה גם העומדים שם אמרו לכיפא: "באמת אתה מהם, כי גם אתה גלילי." 71 הוא החל לקלל ולהשבע. "אינני מכיר את האיש הזה שאתם מדברים עליו", אמר, 72 ומיד קרא התרנגול שנית. נזכר כיפא בדבר שאמר לו ישוע "בטרם יקרא התרנגול פעמים, שלוש פעמים תתכחש לי" - והתיפח בבכי.

פרק הבא, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)