פרק קודם, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)
טו בבקר מהרו ראשי הכהנים לקים התיעצות עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין. הם כבלו את ישוע והוליכוהו ומסרוהו לפילטוס.
2 שאל אותו פילטוס: "אתה מלך היהודים?"
השיב ואמר אליו: "אתה אומר."
3 וראשי הכהנים השמיעו נגדו האשמות רבות.
4 הוסיף פילטוס ושאל אותו: "אינך משיב דבר; ראה כמה הם מאשימים אותך!" 5 אולם ישוע לא השיב עוד דבר, לתמהונו של פילטוס. 6 בחג היה משחרר להם אסיר אחד על-פי בקשתם. 7 איש אחד, בר-אבא שמו, ישב אז בכלא עם המורדים שבצעו מעשה רצח בעת המרד. 8 בא ההמון והחל לבקש שיעשה למענם כמנהגו. 9 השיב להם פילטוס: "האם רוצים אתם שאשחרר לכם את מלך היהודים?" 10 כי ידע שמקנאה מסרו אותו ראשי הכהנים. 11 אך ראשי הכהנים הסיתו את ההמון להעדיף שישחרר להם את בר-אבא.
12 הוסיף פילטוס ואמר להם: "אם כן מה אעשה ל[זה שאתם קוראים לו] מלך היהודים?"
14 "אבל מה רעה עשה?" אמר להם פילטוס. אך הם צעקו ביתר שאת: "צלב אותו!"
15 כיון שרצה פילטוס להשביע את רצון ההמון, שחרר להם את בר-אבא, ואת ישוע הלקה ומסר אותו לצליבה. 16 החילים הוליכו אותו לפנים החצר שבבית הממשל וקראו לכל הגדוד. 17 הם הלבישוהו ארגמן, שמו עליו עטרת שקלעו מקוצים 18 והחלו לברך אותו: "שלום לך, מלך היהודים!" 19 הכוהו על ראשו בקנה וירקו בו; גם כרעו על ברכיהם והשתחוו לו. 20 אחרי שהתלוצצו בו הסירו מעליו את הארגמן, הלבישוהו את בגדיו והוציאוהו לצליבה. 21 אותה שעה עבר שם שמעון מקירניה, אביהם של אלכסנדר ורופוס, כאשר בא מן השדה. הם הכריחו אותו לשאת את צלבו של ישוע 22 והוליכו את ישוע אל מקום גלגתא, שפרושו מקום הגלגלת. 23 נתנו לישוע יין מהול במר ולא לקח אותו. 24 אז צלבו אותו וחלקו את בגדיו בהפילם עליהם גורל, לקבע מה יקח כל אחד. 25 השעה היתה תשע בבקר כאשר צלבו אותו. 26 מעליו היה קבוע כתב אשמתו, "מלך היהודים." 27 ויחד אתו צלבו שני שודדים, אחד מימינו ואחד משמאלו. [ 28 בזה התקים הכתוב "ואת פושעים נמנה."] 29 והעוברים שם גדפו אותו, הניעו ראשם ואמרו: "אהה! ההורס את בית המקדש ובונה אותו בשלושה ימים, 30 הושע את עצמך ורד מן הצלב!" 31 כך גם התלוצצו ראשי הכהנים והסופרים באמרם זה אל זה: "אחרים הושיע; את עצמו איננו יכול להושיע?! 32 המשיח מלך ישראל, שירד עכשו מן הצלב ונראה ונאמין!" גם הנצלבים אתו חרפו אותו. 33 בשעה שתים-עשרה בצהרים השתרר חשך על כל הארץ עד השעה שלוש, 34 ובשעה שלוש צעק ישוע בקול גדול: "אלהי, אלהי, למה שבקתני?" שתרגומו "אלי, אלי, למה עזבתני?" 35 כמה מן העומדים שם שמעו זאת ואמרו: "הנה לאליהו הוא קורא." 36 מישהו רץ ומלא ספוג בחמץ, הצמיד אותו אל קנה והגיש לו לשתות באמרו: "הבה נראה אם יבוא אליהו להוריד אותו."
37 ישוע צעק בקול גדול ונפח את רוחו. 38 ופרכת המקדש נקרעה לשנים, מלמעלה עד למטה. 39 כשראה שר המאה העומד מולו כי כך נפח את רוחו, אמר: "באמת, האיש הזה היה בן-אלהים!"
40 גם היו נשים שהסתכלו מרחוק וביניהן מרים המגדלית, מרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלומית, 41 אשר הלכו אחריו בהיותו בגליל ושרתוהו, ורבות אחרות שעלו אתו לירושלים.
42 לעת ערב - ומאחר שהיה ערב שבת - 43 בא יוסף איש רמתים, חבר סנהדרין נכבד שהיה גם הוא מחכה למלכות האלהים. העז ובא אל פילטוס ובקש ממנו את גופת ישוע. 44 פילטוס התפלא שהוא כבר מת. קרא לשר המאה ושאל אותו אם ישוע כבר מת. 45 כשנתברר לו הדבר מפי שר המאה, נתן ליוסף את הגופה. 46 יוסף קנה סדין. הוא הוריד אותו ועטף אותו בסדין, הניחו בקבר חצוב בסלע וגלל אבן על פי הקבר. 47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי ראו היכן הניח אותו.