פרק קודם, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)
ב אחרי ימים אחדים בא שנית אל כפר נחום. כשנודע כי הוא בבית 2 נאספו רבים עד אשר לא היה עוד מקום גם לפני פתח הבית, והוא דבר אליהם את דברו. 3 אז הביאו אליו איש משתק וארבעה אנשים נושאים אותו. 4 בגלל ההמון לא יכלו להכניסו אליו ולכן פרקו את הגג מעל המקום שהיה בו ישוע, ודרך הפתח שעשו הורידו את האלונקה עם המשתק השוכב עליה. 5 ראה ישוע את אמונתם ואמר אל המשתק: "בני, נסלחו לך חטאיך."
6 אחדים מן הסופרים אשר ישבו שם אמרו בלבם: 7 "מדוע הוא מדבר כך? מגדף הוא. מי יכול לסלח על חטאים זולתי האלהים לבדו?"
8 באותו רגע הבחין ישוע ברוחו שככה חשבו בלבבם. אמר להם: "למה אתם אומרים את הדברים האלה בלבבכם? 9 מה קל יותר: להגיד למשתק 'נסלחו לך חטאיך', או לומר 'קום, קח את האלונקה והתהלך'? 10 אך למען תדעו כי לבן-האדם הסמכות לסלח על חטאים עלי אדמות" - אמר למשתק - 11 "אליך אני אומר: קום, קח את האלונקה ולך לביתך!"
12 הוא קם ומיד לקח את האלונקה ויצא לעיני כלם. הכל השתוממו ושבחו את אלהים באמרם: "מעולם לא ראינו כדבר הזה!" 13 ישוע יצא שוב אל שפת הים. בא אליו כל ההמון והוא למד אותם. 14 כאשר עבר בדרכו וראה את לוי בן חלפי יושב בבית המכס, אמר אליו: "לך אחרי!" הוא קם והלך אחריו. 15 אחרי כן הסב ישוע בביתו ומוכסים וחוטאים רבים הסבו עמו ועם תלמידיו, כי רבים היו והם הלכו אחריו. 16 ראו הסופרים והפרושים שהוא אוכל עם החוטאים והמוכסים, אמרו אל תלמידיו: "עם המוכסים והחוטאים הוא אוכל?"
17 שמע ישוע ואמר להם: "לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים. לא באתי לקרא לצדיקים אלא לחוטאים." 18 תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמו. באו ושאלו אותו: "מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים?"
19 השיב להם ישוע: "האם יכולים בני החפה לצום בעוד החתן אתם? כל עוד החתן עמהם אין הם יכולים לצום. 20 אך יום יבוא והחתן ילקח מהם, וביום ההוא יצומו.
21 אין איש תופר פסת בד חדש על בגד ישן: אם יעשה כן, יתלש הטלאי מן הישן והקרע יהיה גרוע יותר. 22 ואין איש שם יין חדש בנאדות ישנים: אם יעשה כן, יבקע היין את הנאדות ויאבד היין וכן גם הנאדות. הן יין חדש יוצקים לנאדות חדשים." 23 בשבת עבר בשדות הקמה ותלמידיו החלו לקטף שבלים בדרך. 24 אמרו לו הפרושים: "ראה, מדוע הם עושים בשבת דבר שאסור לעשותו?" 25 השיב להם: "האם מעודכם לא קראתם מה שעשה דוד בהיותו במחסור וברעב הוא ואנשיו? 26 הרי נכנס לבית האלהים בימי אביתר הכהן הגדול ואכל את לחם הפנים אשר אינו מתר לאכילה אלא לכהנים, ונתן גם לאנשים אשר אתו." 27 הוסיף ואמר להם: "השבת נעשתה למען האדם ולא האדם למען השבת. 28 לכן בן-האדם אדון גם לשבת."