פרק קודם, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מרקוס פרק ד

ד שוב החל ללמד על שפת הים והמון רב נאספו אליו. על כן ירד וישב בסירה בים וכל ההמון היו על החוף ליד הים. 2 הוא למד אותם דברים רבים במשלים ובלמדו אותם אמר להם: 3 "שמעו! הנה יצא הזורע לזרע. 4 כאשר זרע נפלו כמה זרעים בשולי הדרך ובאו צפרים ואכלו אותם. 5 אחרים נפלו על אדמת טרשים, במקום שלא היתה להם הרבה אדמה, ומהרו לצמח מפני שלא היתה להם אדמה עמקה. 6 כשזרחה השמש נצרבו ובאין שרש התיבשו. 7 אחרים נפלו בין הקוצים, אך הקוצים צמחו והחניקו אותם ולא נתנו פרי. 8 אחרים נפלו על אדמה טובה ונתנו פרי עולה וגדל - זה פי שלושים, זה פי ששים וזה פי מאה." 9 אמר להם: "מי שאזנים לו לשמע, שישמע!" 10 בהיותו לבדו שאלוהו האנשים אשר סביבו, יחד עם השנים-עשר, על דבר המשלים. 11 אמר להם: "לכם נתן סוד מלכות האלהים, אך לאותם שבחוץ הכל יהיה במשלים, 12 למען יראו ראה ולא ידעו ושמוע ישמעו ולא יבינו, פן ישובו ויסלח להם." 13 הוסיף ואמר להם: "אינכם מבינים את המשל הזה ואיך תבינו את כל המשלים? 14 הזורע זורע את הדבר. 15 ואשר בשולי הדרך, במקום שנזרע הדבר, אלה הם אשר בשמעם בא השטן מיד ולוקח את הדבר שנזרע בהם. 16 וכן הנזרעים על אדמת טרשים אלה הם אשר בשמעם את הדבר מקבלים אותו מיד בשמחה, 17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יחזיקו מעמד; לאחר מכן, בבוא צרה או רדיפה בגלל הדבר, יכשלו מיד. 18 והאחרים הם הנזרעים בין הקוצים; אלה הם השומעים את הדבר, 19 אלא שדאגות העולם הזה ומדוחי העשר ותאוות לשאר דברים באים ומחניקים את הדבר ולא יעשה פרי. 20 הנזרעים על האדמה הטובה הם השומעים את הדבר ומקבלים אותו ועושים פרי - זה פי שלושים, זה פי ששים וזה פי מאה." 21 אמר להם: "האם המנורה קימת כדי שישימו אותה תחת כלי או תחת המטה? האם לא יעמידו אותה על כן? 22 כי אין נסתר אשר לא יגלה, ולא נגנז דבר אלא כדי שיצא לאור. 23 מי שאזנים לו לשמע, שישמע." 24 עוד אמר להם: "שימו לבכם אל מה שאתם שומעים. במדה שאתם מודדים ימדד לכם וגם יוסף לכם, 25 כי מי שיש לו ינתן לו, ומי שאין לו, גם מה שיש לו ילקח ממנו." 26 עוד אמר: "כך היא מלכות האלהים, כאיש הזורע זרע באדמה; 27 וישן הוא וקם, לילה ויום, והזרע נובט וגדל והאיש איננו יודע כיצד. 28 מאליה מוציאה האדמה פרי: בראשונה את הקנה, אחריו את השבלת ואחר כך את החטה מלוא השבלת. 29 וכאשר בשל הפרי ימהר האיש לשלח מגל, כי הגיע הקציר." 30 הוסיף ואמר: "איך נדמה את מלכות האלהים או באיזה משל נמשיל אותה? 31 כגרגיר חרדל היא. כאשר זורעים אותו באדמה הוא קטן מכל הזרעים עלי אדמות, 32 אבל לאחר שנזרע הוא צומח ונעשה גדול מכל השיחים ומוציא ענפים גדולים עד אשר עוף השמים יכולים לשכן בצלו."

33 במשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר, ככל אשר יכלו לשמע, 34 ובלי משל לא דבר אליהם; אבל ביחידות הסביר לתלמידיו את הכל. 35 באותו היום, לעת ערב, אמר להם: "בואו נעבר לצד השני. 36 הם עזבו את ההמון ולקחו את ישוע בסירה אשר ישב בה. גם סירות אחרות היו אתו. 37 והנה התחוללה רוח-סערה גדולה והגלים שטפו את הסירה עד שנתמלאה. 38 אותה שעה היה ישוע ישן על כר בירכתי הסירה. העירו אותו ואמרו לו: "רבי, האם לא אכפת לך שאנחנו טובעים?"

39 הוא התעורר, גער ברוח ואמר אל הים: "דם! הרגע!" אז פסקה הרוח ונשתררה דממה עמקה. 40 אמר להם: "מדוע אתם פוחדים כל כך? איך זה שאין לכם אמונה?"

41 הם יראו יראה גדולה ואמרו זה אל זה: "אם כן מי הוא זה שגם הרוח והים נשמעים לו?"

פרק הבא, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)