פרק קודם, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)
ה הם באו אל עבר הים, אל ארץ הגרשיים. 2 אך יצא מן הסירה והנה בא לקראתו איש מבין הקברים ורוח טמאה בו. 3 הוא היה גר במערות הקברים ואיש לא יכול עוד לכבל אותו, גם לא באזקים, 4 כי פעמים רבות כבלו אותו בכבלים ובאזקים והוא נתק את האזקים וקרע את הכבלים ואיש לא היה יכול להכניע אותו. 5 תמיד, יומם ולילה, בקברות ובהרים היה צועק ופוצע את עצמו באבנים. 6 כראותו את ישוע מרחוק, רץ והשתחוה לו, 7 וצעק בקול גדול: "מה לי ולך, ישוע בן אל עליון? אני משביע אותך באלהים, אל תענה אותי!"( 8 כי ישוע אמר ואמר לו, "צאי מן האיש, הרוח הטמאה!")
9 שאל אותו ישוע: "מה שמך?" השיב לו: "שמי לגיון, כי רבים אנחנו." 10 הן הפצירו בו מאד שלא ישלח אותן אל מחוץ לאזור. 11 עדר גדול של חזירים היה רועה שם סמוך להר, 12 והן בקשו מישוע: "שלח אותנו אל החזירים ונכנס לתוכם." 13 הוא הרשה להן. יצאו הרוחות הטמאות ונכנסו בחזירים, והעדר הסתער ממורד ההר אל הים. כאלפים ראש טבעו בים. 14 ברחו הרועים וספרו את המעשה בעיר ובכפרים, ואנשים באו לראות מה שקרה. 15 הם באו אל ישוע וראו את אחוז השדים אשר דבק בו הלגיון, והוא יושב לבוש, שפוי בדעתו. פחד נפל עליהם. 16 האנשים שראו את המעשה ספרו להם את שקרה לאחוז השדים, וגם את ענין החזירים. 17 אז החלו מבקשים ממנו שילך מאזורם. 18 כשנכנס לסירה בקש ממנו אחוז השדים להשאר אתו, 19 אך ישוע לא הרשה לו כי אם אמר אליו: "לך לביתך אל משפחתך והגד להם מה שעשה לך אלהים ברחמיו עליך."
20 הוא הלך והחל להכריז בעשר הערים את אשר עשה לו ישוע, והכל תמהו. 21 ישוע חזר בסירה אל הצד השני והמון רב נאסף אליו בהיותו על שפת הים. 22 בא אחד מראשי בית הכנסת, יאיר שמו, וכשראה את ישוע נפל לרגליו. 23 התחנן אליו מאד ואמר: "בתי נוטה למות. אנא, בוא ושים ידיך עליה כדי שהיא תתרפא ותחיה." 24 ישוע הלך אתו, ואחריו הולכים המון רב ודוחקים אותו. 25 ואשה זבת דם זה שתים-עשרה שנה - 26 שסבלה רבות בידי רופאים רבים והוציאה את כל רכושה, ולא הוטב לה אלא שעוד הורע לה - 27 כשמעה על-אודות ישוע, באה מאחור בתוך ההמון ונגעה בבגדו, 28 כי אמרה "אם אגע אפלו בבגדיו אתרפא." 29 בו ברגע התיבש מקור דמה והיא חשה בגופה שנרפאה מן המחלה. 30 מיד הבחין ישוע בתוכו הוא שיצאה ממנו גבורה. פנה אל ההמון ואמר: "מי נגע בבגדי?"
31 אמרו לו תלמידיו: "אתה רואה את ההמון דוחק אותך ואתה שואל 'מי נגע בי'?"
32 הוא הביט סביבו לראות מי עשה זאת. 33 פחדה האשה ורעדה, כי ידעה מה שקרה לה. היא נגשה ונפלה לפניו ואמרה לו את כל האמת.
34 אמר לה: "בתי, אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום והרפאי ממחלתך." 35 עודנו מדבר והנה באו אנשים מביתו של ראש בית הכנסת ואמרו: "בתך מתה, למה תטריח עוד את הרב?" 36 שמע ישוע את מה שדברו ואמר לראש בית הכנסת: "אל תפחד; רק האמן."
37 ישוע לא הניח לאיש להלוות אליו, חוץ מכיפא ויעקב ויוחנן אחי יעקב. 38 כאשר באו אל ביתו של ראש בית הכנסת, ראה המלה ואנשים בוכים ומיללים הרבה. 39 נכנס ואמר להם: "מה אתם הומים ובוכים? הילדה לא מתה. היא רק ישנה."
40 הם צחקו לו, אך הוא הוציא את כלם, לקח את אבי הילדה ואת אמה, עם האנשים אשר אתו, ונכנס למקום ששכבה בו הילדה. 41 הוא אחז בידה של הילדה ואמר אליה: "טליתא, קומי!" שתרגומו, "נערה, קומי - אני אומר לך." 42 מיד קמה הנערה והתהלכה; והיא בת שתים-עשרה שנה. הם נתמלאו תמהון גדול. 43 אז צוה עליהם בתקף שלא יודע הדבר לאיש ואמר לתת לה לאכל.