פרק קודם, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מרקוס פרק ח

ח באחד הימים שוב נאסף עם רב ולא היה להם מה לאכל. קרא ישוע לתלמידיו ואמר להם: 2 "נכמרו רחמי על ההמון, כי כבר שלושה ימים הם אתי ואין להם מה לאכל. 3 אם אשלח אותם לבתיהם רעבים, יתעלפו בדרך ויש מהם שבאו מרחוק."

4 השיבו לו תלמידיו: "מאין יוכל איש להשביע אותם בלחם פה במדבר?"

5 שאל אותם: "כמה ככרות לחם יש לכם?" ענו לו: "שבע".

6 הוא צוה את העם לשבת על הארץ; לקח את שבע ככרות הלחם ולאחר שברך ובצע, נתן לתלמידיו להגיש, והם הגישו לעם. 7 גם כמה דגים קטנים היו להם. ברך עליהם ואמר להגיש גם את אלה. 8 הם אכלו ושבעו. אחרי כן אספו שבעה סלים מלאים מנות נותרות. 9 מספר האוכלים היה כארבעת אלפים. הוא שלח אותם 10 ומיד נכנס לסירה עם תלמידיו ועבר אל אזור דלמנותא. 11 יצאו הפרושים והחלו להתוכח אתו, וכדי לנסות אותו בקשו ממנו אות מן השמים. 12 נאנח ישוע ברוחו ואמר: למה הדור הזה מבקש אות? אמן אומר אני לכם, אם ינתן אות לדור הזה! 13 עזב אותם, חזר לסירה והפליג לצד השני. 14 התלמידים שכחו לקחת לחם ובסירה היתה להם רק ככר לחם אחת. 15 הזהיר אותם באמרו: "שימו לבכם, השמרו משאור הפרושים ומשאור הורדוס."

16 הם דברו זה עם זה על כך שאין להם לחם. 17 הבחין בזה ואמר להם: "מדוע אתם מדברים על כך שאין לכם לחם? עדין אינכם מבינים אף לא תופסים? האם קהה לבבכם? 18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו? גם אינכם זוכרים 19 כאשר בצעתי את חמש ככרות הלחם לחמשת האלפים, כמה סלים מלאי מנות נותרות לקחתם?" השיבו לו: "שנים-עשר".

20 "והשבע לארבעת האלפים, כמה סלים מלאי מנות נותרות לקחתם?" אמרו לו: "שבעה".

21 אמר להם: "עדין אינכם תופסים?" 22 כאשר באו לבית צידא הביאו אליו עור ובקשו ממנו לנגע בעור. 23 החזיק ישוע את העור והוליכו אל מחוץ לכפר. הוא ירק בעיניו ושם ידיו עליו. שאל אותו: "האם אתה רואה משהו?"

24 הביט ואמר: "אני רואה אנשים; כמו עצים אני רואה אותם מתהלכים." 25 שם את ידיו על עיניו שנית והאיש ראה היטב; הוא נרפא וראה את הכל באפן ברור. 26 שלח אותו ישוע לביתו באמרו: "אל תכנס לכפר." 27 ישוע יצא עם תלמידיו אל הכפרים שבאזור קיסריה פיליפי. בדרך שאל את תלמידיו: "מה אומרים האנשים עלי, מי אני?"

28 השיבו לו ואמרו: "'יוחנן המטביל'; ויש אומרים 'אליהו' ואחרים אומרים, 'אחד הנביאים'."

29 שאל אותם: "ואתם, מה אתם אומרים - מי אני?"
השיב כיפא ואמר לו: "אתה המשיח."

30 הזהיר אותם ישוע שלא יגידו עליו לאיש. 31 הוא החל ללמד אותם שבן-האדם צריך לסבל הרבה, שהזקנים וראשי הכהנים והסופרים ידחוהו, שיהרג ולאחר שלושה ימים יקום. 32 את הדבר הזה אמר בגלוי. לקח אותו כיפא הצדה והחל לגער בו. 33 אך ישוע פנה והביט בתלמידיו, גער בכיפא ואמר: "סור מלפני, שטן, כי אין לבך לדברי אלהים אלא לדברי בני אדם."

34 קרא אליו את ההמון עם תלמידיו ואמר להם: "מי שרוצה לבוא אחרי, שיתכחש לעצמו ויקח את צלבו וילך אחרי; 35 כי החפץ להציל את נפשו יאבד אותה, אבל המאבד את נפשו למעני ולמען הבשורה - יצילנה. 36 מה תועלת תצמח לאדם אם ירויח את כל העולם ויפסיד את נפשו? 37 שכן מה יתן אדם כתמורה בעד נפשו? 38 כי איש אשר אני ודברי היינו לו לחרפה בדור הנואף והחוטא הזה, גם הוא יהיה לחרפה לבן-האדם כאשר יבוא בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים."

פרק הבא, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)