פרק קודם, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מרקוס פרק ט

ט הוסיף ואמר להם: "אמן אומר אני לכם שיש מן העומדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים באה בגבורה." 2 אחרי ששה ימים לקח אתו ישוע את כיפא ואת יעקב ואת יוחנן. הוא העלה אותם להר גבוה לבדם והשתנה לעיניהם; 3 בגדיו הבריקו והלבינו עד מאד, עד כדי כך אין כובס עלי אדמות יכול להלבין בגדים. 4 אז נראו אליהם אליהו ומשה והם מדברים עם ישוע. 5 הגיב כיפא ואמר אל ישוע: "רבי, טוב שאנו כאן. נעשה נא שלוש סכות; לך אחת, למשה אחת ולאליהו אחת." 6 הוא לא ידע מה לומר, שכן הוא וחבריו פחדו מאד. 7 והנה הופיע ענן וסכך עליהם. יצא קול מתוך הענן: "זה בני אהובי; אליו תשמעון!" 8 ופתאום, בהסתכלם סביב, לא ראו עוד איש אתם מלבד ישוע.

9 כשירדו מן ההר צוה עליהם שלא יגידו לאיש מה שראו עד אשר יקום בן-האדם מן המתים. 10 הם שמו לבם לדבר וחקרו בינם לבין עצמם מה פרוש "לקום מן המתים." 11 שאלו אותו: "מדוע אומרים הסופרים כי אליהו צריך לבוא תחלה?"

12 השיב להם: "אליהו אמנם יבוא ראשונה וישיב את הכל; ואיך כתוב על בן-האדם שיסבל הרבה וימאסו בו? 13 ברם אומר אני לכם כי אכן בא אליהו ועשו בו כרצונם, ככתוב עליו." 14 כאשר הם באו אל התלמידים ראו עם רב סביב להם וסופרים מתוכחים אתם. 15 כל ההמון, ברגע שראו אותו, תמהו מאד ורצו אליו וברכוהו בברכת שלום. 16 שאל אותם: "על מה אתם מתוכחים אתם?"

17 השיב לו אחד מן ההמון: "רבי, הבאתי אליך את בני אשר רוח אלמת בקרבו. 18 בכל מקום הרוח אוחזת בו ומפילה אותו, והוא מעלה קצף, חורק שניו וגופו מתקשה. אמרתי לתלמידיך שיגרשו אותה, אך הם לא יכלו."

19 השיב ואמר להם: "הוי דור חסר אמונה, עד מתי אהיה עמכם? עד מתי אסבל אתכם? הביאו אותו אלי." 20 הביאו אותו אליו. ראתה הרוח את ישוע ומיד זעזעה את הילד. הוא נפל ארצה מתגולל ומעלה קצף. 21 שאל ישוע את אביו: "ממתי זה קורה לו?"
השיב: "מקטנותו, 22 ופעמים רבות גם הפילה אותו על אש ולתוך מים כדי להמית אותו. אבל אם אתה יכול לעשות משהו, רחם עלינו ועזר לנו."

23 אמר לו ישוע: "'אם אתה יכול'?! הכל אפשרי למאמין!"

24 מיד צעק אבי הילד ואמר: "אני מאמין, עזר נא לי בחסרון אמונתי!"

25 כשראה ישוע המון עם רצים ומתקבצים, גער ברוח הטמאה ואמר לה: "רוח אלמת וחרשת, אני מצוך, צאי ממנו ואל תכנסי בו עוד!"

26 היא צעקה, זעזעה אותו מאד ויצאה. הוא היה כמת ורבים אמרו שהוא מת. 27 אחז ישוע בידו, הקים אותו והוא קם. 28 כשנכנס ישוע הביתה שאלוהו תלמידיו ביחידות: "מדוע לא יכלנו אנחנו לגרש אותה?"

29 השיב להם: "המין הזה אינו יכול לצאת אלא בתפלה." 30 יצאו משם ועברו דרך הגליל. הוא לא רצה שזה יודע לאיש, 31 שכן למד את תלמידיו ואמר להם: "בן-האדם ימסר לידי אנשים ויהרגוהו, ושלושה ימים אחרי שיהרגוהו יקום." 32 אך הם לא הבינו את הדבר ופחדו לשאל אותו. 33 הם באו לכפר נחום, וכשהיו בבית שאל אותם: "על מה התוכחתם בדרך?"

34 שתקו ולא ענו, שכן התוכחו בדרך זה עם זה - מי הגדול שבהם. 35 ישב וקרא לשנים-עשר ואמר להם: "מי שרוצה להיות ראשון יהא אחרון לכל ומשרת לכל."

36 לקח ילד והעמיד אותו ביניהם, חבק אותו ואמר להם: 37 "כל המקבל ילד אחד כזה בשמי, אותי הוא מקבל; והמקבל אותי אינו מקבל אותי אלא את אשר שלחני." 38 אמר לו יוחנן: "רבי, ראינו איש מגרש שדים בשמך שאיננו הולך אחרינו ומנענו בעדו, כי אינו הולך אחרינו."

39 אמר ישוע: "אל תמנעו בעדו, כי אין איש אשר יעשה גבורה בשמי ומיד יוכל לדבר עלי רעות; 40 כי מי שאינו נגדנו, אתנו הוא. 41 כל המשקה אתכם כוס מים משום היותכם של המשיח, אמן אני אומר לכם שלא יאבד שכרו." 42 "וכל המכשיל אחד מן הקטנים האלה המאמינים, מוטב לו שתנח אבן רחים על צוארו וישלך לים. 43 אם ידך תכשיל אותך, קצץ אותה. מוטב לך לבוא לחיים גדם מאשר לבוא עם שתי ידים לגיהנום, אל האש אשר לא תכבה. 45 ואם רגלך תכשיל אותך, קצץ אותה. מוטב לך לבוא לחיים קטע מאשר להיות משלך לגיהנום עם שתי רגלים. 47 אם עינך תכשיל אותך, עקר אותה. מוטב לך לבוא למלכות אלהים עם עין אחת מאשר להיות משלך לגיהנום עם שתי עינים, 48 במקום אשר תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. 49 הן כל אחד ימלח באש. 50 המלח טוב הוא, אך אם תאבד לו מליחותו, כיצד תשיבו לו את טעמו? יהא מלח בקרבכם והיו בשלום זה עם זה."

פרק הבא, הבשורה על-פי מרקוס, הברית החדשה (תרגום חדש)