פרק קודם, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מתי פרק יג

יג ביום ההוא יצא ישוע מן הבית וישב על-יד הים. 2 כיון שנקהלו אליו המון עם רב ירד לסירה לשבת בה וכל ההמון עמד על החוף. 3 אז דבר אליהם רבות במשלים ואמר: "הנה הזורע יצא לזרע. 4 כאשר זרע נפלו כמה זרעים בשולי הדרך ובאו צפרים ואכלו אותם. 5 אחרים נפלו על אדמת טרשים, במקום שלא היתה להם הרבה אדמה, ומהרו לצמח מפני שלא היתה להם אדמה עמקה. 6 אולם כשזרחה השמש נצרבו ובאין שרש התיבשו. 7 אחרים נפלו בין קוצים, אך הקוצים צמחו והחניקו אותם. 8 ואחרים נפלו על אדמה טובה ועשו פרי - זה פי מאה, זה פי ששים וזה פי שלושים. 9 מי שאזנים לו, שישמע!"

10 נגשו התלמידים ושאלו: "מדוע אתה מדבר אליהם במשלים?" 11 השיב ואמר: "מפני שלכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים, אך להם לא נתן. 12 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ושפע יהיה לו, אך מי שאין לו, גם מה שיש לו ילקח ממנו. 13 לכן במשלים אני מדבר אליהם, כי בראותם אינם רואים ובשמעם אינם שומעים אף אינם מבינים. 14 ומתקימת בהם נבואת ישעיהו לאמר: 'שמעו שמוע ואל-תבינו וראו ראו ואל-תדעו. 15 השמן לב-העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן-יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין, ושב ורפא לו.'

16 אשרי עיניכם הרואות ואזניכם השומעות. 17 אמן. אומר אני לכם, נביאים וצדיקים רבים נכספו לראות את אשר אתם רואים ולא ראו, ולשמע את אשר אתם שומעים ולא שמעו."

18 "ובכן שמעו אתם את פשר משל הזורע. 19 כל השומע את דבר המלכות ואיננו מבין, בא הרע וחוטף את מה שנזרע בלבבו; זהו הנזרע בשולי הדרך. 20 הנזרע על אדמת טרשים הוא השומע את הדבר ומיד מקבל אותו בשמחה, 21 אך אין לו שרש בתוכו ורק לשעה יעמד, ובהיות צרה או רדיפה בגלל הדבר הוא נכשל מיד. 22 הנזרע בין הקוצים הוא השומע את הדבר, אלא שדאגות העולם הזה ומדוחי העשר מחניקים את הדבר ולא יעשה פרי. 23 הנזרע על האדמה הטובה הוא השומע את הדבר ומבין וגם עושה פרי - זה עושה פי מאה, זה פי ששים וזה פי שלושים."

24 המשיך וספר להם משל אחר: "מלכות השמים דומה לאיש הזורע זרע טוב בשדהו. 25 והנה כשישנו האנשים בא אויב, זרע עשבים רעים בין החטים והלך לו. 26 כאשר צמחו הגבעולים ועשו תבואה נראו גם העשבים הרעים. 27 אז נגשו עבדי בעל-הבית ואמרו אליו, 'אדוננו, הלא זרע טוב זרעת בשדך; מנין יש בו עשבים רעים?' 28 אמר להם, 'איש אויב עשה זאת'. שאלו העבדים, 'האם אתה רוצה שנלך ונלקט אותם?' 29 השיב בעל-הבית, 'לא, שמא בלקטכם את העשבים הרעים תעקרו אתם גם את החטים. 30 הניחו לשניהם לגדל יחד עד הקציר. בעת הקציר אמר לקוצרים: לקטו בראשונה את העשבים הרעים ואגדו אותם לאלמות כדי לשרפם, ואת החטים אספו לאסם שלי'."

31 הוסיף וספר משל אחר: "מלכות השמים דומה לגרגיר חרדל אשר לקחו איש וזרע אותו בשדהו. 32 אמנם קטן הוא מכל הזרעים, אך לאחר צמיחתו גדול הוא מן הירקות והופך לעץ, כך שעופות השמים באים ומקננים בין ענפיו."

33 עוד משל ספר להם: "מלכות השמים דומה לשאור אשר לקחה אשה וטמנה אותו בעשרים קילוגרם קמח עד שהחמיץ כלו."

34 את כל אלה דבר ישוע להמון העם במשלים, ובלי משל לא דבר אליהם; 35 למען יתקים מה שנאמר בפי הנביא: "אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני-קדם."

36 אחרי כן שלח ישוע את המון העם ונכנס הביתה. נגשו אליו תלמידיו ואמרו: "הסבר נא לנו את משל העשבים הרעים."

37 השיב ואמר: "הזורע את הזרע הטוב הוא בן-האדם. 38 השדה הוא התבל. הזרע הטוב הוא בני המלכות, והעשבים הרעים הם בני הרע. 39 האויב הזורע אותם הוא השטן. הקציר הוא קץ העולם, והקוצרים הם המלאכים. 40 ובכן, כמו שאוספים את העשבים הרעים ושורפים אותם באש כך יהיה בקץ העולם. 41 בן-האדם ישלח את מלאכיו וילקטו מממלכתו את כל המכשלות ואת כל עושי הרשע, 42 וישליכו אותם אל תנור האש; שם יהיו היללה וחרוק השנים. 43 אז יזהירו הצדיקים כשמש בממלכת אביהם. מי שאזנים לו, שישמע!"

44 "דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה, והנה מצאו איש. הוא טומן אותו שוב ובשמחתו הוא הולך ומוכר את כל אשר לו וקונה את השדה ההוא. 45 עוד דומה מלכות השמים לסוחר המחפש מרגליות יפות. 46 כאשר מצא מרגלית אחת יקרת ערך הלך ומכר את כל אשר לו וקנה אותה.

47 ועוד דומה מלכות השמים לרשת שהשלכה לים ואספה מכל מין. 48 כאשר נתמלאה העלו אותה לחוף וישבו ולקטו את הטובים לתוך הכלים ואת הרעים השליכו. 49 כך יהיה בקץ העולם. המלאכים יצאו ויבדילו את הרשעים מבין הצדיקים 50 וישליכו אותם אל תנור האש; שם יהיו היללה וחרוק השנים. 51 האם הבינותם את כל זה?" השיבו לו: "כן".

52 אמר להם: לכן כל סופר למוד מלכות שמים דומה לבעל-בית המוציא מאוצרו חדשות וגם ישנות."

53 כאשר סים ישוע את המשלים האלה הלך משם. 54 הוא בא אל עירו ולמד אותם בבית הכנסת עד כי השתוממו ואמרו: "מנין לו החכמה הזאת ומעשי הנסים? 55 הרי זה בנו של הנגר. הלא שם אמו מרים ואחיו יעקב ויוסף ושמעון ויהודה. 56 ואחיותיו הרי כלן פה אתנו. אם כן מנין לו כל הדברים האלה?" 57 הוא היה להם למכשול.
אמר להם ישוע: "אין נביא בעירו ובביתו", 58 ולא עשה שם נסים רבים בגלל חסר אמונתם.

פרק הבא, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)