פרק קודם, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)
ו "השמרו מלעשות את צדקתכם לפני בני אדם מתוך כונה שיראו אתכם; אם תעשו כן, אין לכם שכר אצל אביכם שבשמים. 2 לכן בעשותך מעשי חסד אל תשמיע קול תרועה לפניך כמו שעושים הצבועים בבתי הכנסת וברחובות כדי שיכבדו אותם הבריות. אמן אומר אני לכם, שכרם אתם. 3 ואתה בעשותך מעשה חסד אל תדע שמאלך את אשר עושה ימינך, 4 למען יהיו חסדיך בסתר ואביך הרואה במסתרים יגמל לך."
5 "כאשר אתם מתפללים אל תהיו כצבועים, האוהבים להתפלל בעמדם בבתי כנסת ובפנות של רחובות למען יראו לבני אדם. אמן אומר אני לכם, שכרם אתם. 6 ואתה כאשר תתפלל הכנס לחדרך, סגר את הדלת בעדך והתפלל לאביך אשר בסתר, ואביך הרואה במסתרים יגמל לך.
7 כאשר אתם מתפללים המנעו מלגבב מלים כגויים, החושבים שברב דבורם ישמעו.
8 אל תהיו דומים להם, כי יודע אביכם את צרכיכם בטרם תבקשו ממנו.
9 לכן כך התפללו אתם:
'אבינו שבשמים, יתקדש שמך,
10 תבוא מלכותך, יעשה רצונך
כבשמים כן בארץ.
12 וסלח לנו על חטאינו כפי שסולחים
גם אנחנו לחוטאים לנו.
13 ואל תביאנו לידי נסיון, כי אם חלצנו מן הרע.'
14 כי אם תסלחו לבני אדם על חטאתיהם, גם אביכם שבשמים יסלח לכם. 15 ואם לא תסלחו לבני אדם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאתיכם."
16 "כאשר אתם צמים אל תהלכו קודרים כמו הצבועים, המשנים את פניהם כדי להראות צמים לבני אדם. אמן אומר אני לכם, שכרם אתם. 17 ואתה כאשר תצום משח את ראשך בשמן ורחץ את פניך, 18 כדי שלא תראה צם לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר, ואביך הרואה במסתרים הוא יגמל לך."
19 "אל תאצרו לכם אוצרות עלי אדמות, במקום שהעש והחלודה משחיתים והגנבים חופרים וגונבים. 20 אצרו לכם אוצרות בשמים, במקום אשר עש וחלודה לא ישחיתו וגנבים לא יחפרו ולא יגנבו; 21 כי במקום שאוצרך נמצא, שם יהיה גם לבבך."
22 "מנורת הגוף היא העין. לפיכך אם עינך טובה כל גופך יאור. 23 אך אם עינך רעה כל גופך יחשך; ואם יחשך האור אשר בקרבך, מה רב החשך!"
24 "אין איש יכול לעבד שני אדונים, שכן או ישנא אחד ויאהב את השני, או יהיה מסור לאחד ויזלזל בשני. אינכם יכולים לעבד את האלהים ואת הממון."
25 "לכן אומר אני לכם: אל תדאגו לנפשכם - מה תאכלו או מה תשתו, ולגופכם - מה תלבשו. הלא הנפש חשובה מן המזון, והגוף חשוב מן הלבוש. 26 הביטו אל עוף השמים: אינם זורעים ואינם קוצרים, אף אינם אוספים אל אסמים, ואביכם שבשמים מכלכל אותם. הלא אתם חשובים יותר מהם. 27 ומי מכם בדאגתו יכול להוסיף טפח אחד על שנות חייו?
28 ולמה אתם דואגים ללבוש? התבוננו אל שושני השדה וראו איך הם גדלים: אינם עמלים ואינם טווים. 29 אומר אני לכם שגם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחד מהם. 30 ואם ככה מלביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור, על אחת כמה וכמה אתכם, קטני אמונה! 31 לכן אל תדאגו לאמר: מה נאכל? מה נשתה? ומה נלבש? 32 הן את כל אלה מבקשים הגויים, והרי אביכם שבשמים יודע שצריכים אתם לכל אלה. 33 אתם בקשו תחלה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה יוספו לכם. 34 לכן אל תדאגו ליום מחר, כי המחר ידאג לעצמו; די לו ליום צרתו."