פרק קודם, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי מתי פרק ט

ט הוא ירד לסירה, עבר את הים ובא אל עירו. 2 והנה הביאו אליו איש משתק שוכב על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם אמר אל המשתק: "התחזק, בני, נסלחו לך חטאיך."

3 אחדים מן הסופרים אמרו בלבם: "זה מגדף שם שמים!"

4 ישוע הבחין במחשבותיהם ואמר: "למה אתם חושבים רעות בלבבכם? 5 מה יותר קל: לומר 'נסלחו לך חטאיך', או לומר 'קום והתהלך'? 6 אך למען תדעו כי לבן-האדם הסמכות עלי אדמות לסלח על חטאים", -ואז פנה ואמר למשתק - "קום, קח את האלונקה ולך לביתך!"

7 הוא קם והלך לביתו. 8 כשראו זאת המון העם נתמלאו יראה ושבחו את האלהים שנתן סמכות כזאת לבני אדם.

9 כאשר עבר משם ראה ישוע איש יושב בבית המכס ושמו מתי. אמר אליו: "לך אחרי." הוא קם והלך אחריו. 10 כשהסב בבית באו מוכסים וחוטאים רבים והסבו עם ישוע ותלמידיו. 11 ראו הפרושים ואמרו לתלמידיו: "מדוע אוכל רבכם עם המוכסים והחוטאים?"

12 שמע ישוע ואמר להם: "לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים. 13 ואתם צאו ולמדו מה משמע 'חסד חפצתי ולא-זבח', כי לא באתי לקרא לצדיקים כי אם לחוטאים."

14 אז נגשו אליו תלמידי יוחנן ושאלו: "מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים?"

15 השיב להם ישוע: "האם יכולים בני החפה להתאבל בעוד החתן אתם? אך ימים יבואו שהחתן ילקח מהם ואז יצומו. 16 אין איש שם פסה של בד חדש על בגד ישן, שכן הטלאי יתלש מן הבגד והקרע יגדל. 17 ואין שמים יין חדש בנאדות ישנים; אם יעשו כן, יתבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות לא יצלחו עוד. אבל שמים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדיו ישמרו."

18 כאשר דבר אליהם את הדברים האלה בא אחד הנכבדים, השתחוה לו ואמר: "זה עתה מתה בתי. בוא נא ושים את ידך עליה ותחיה."

19 ישוע קם והלך אחריו הוא ותלמידיו. 20 והנה אשה שהיתה זבת דם שתים-עשרה שנה התקרבה מאחור ונגעה בכנף בגדו, 21 כי אמרה בלבה 'אם רק אגע בבגדו אתרפא'.

22 פנה ישוע וראה אותה. אמר לה: "חזקי, בתי, אמונתך הושיעה אותך." מאותה שעה נרפאה האשה. 23 כשבא ישוע אל בית הנכבד וראה את המחללים בחלילים ואת העם הרוגש, אמר: 24 "צאו, כי הילדה לא מתה. היא רק ישנה." אך הם צחקו לו. 25 לאחר שהוצאו האנשים נכנס, אחז בידה והנערה קמה. 26 שמע הדבר הזה יצא בכל אותו האזור.

27 כאשר יצא משם ישוע הלכו אחריו שני אנשים עורים כשהם צועקים: "בן-דוד, רחם עלינו!" 28 בהכנסו הביתה נגשו אליו העורים. אמר להם ישוע: "האם מאמינים אתם שאני יכול לעשות זאת?"
"כן, אדוננו!" השיבו.

29 נגע בעיניהם ואמר: "יהא לכם כאמונתכם!"

30 אז נפקחו עיניהם וישוע הזהיר אותם באמרו: "שימו לב שלא יודע לאיש!" 31 אך הם יצאו והשמיעו את שמעו בכל האזור ההוא.

32 לאחר שיצאו הביאו אליו איש אלם אחוז שד. 33 הוא גרש את השד, והאלם החל לדבר. התפלאו ההמונים ואמרו: "מעולם לא נראה כדבר הזה בישראל." 34 אך הפרושים אמרו: "בעזרת שר השדים הוא מגרש את השדים."

35 ישוע עבר בכל הערים והכפרים כשהוא מלמד בבתי הכנסת, מבשר את בשורת המלכות ומרפא כל מחלה וכל מדוה בעם. 36 כראותו את ההמונים נתמלא רחמים עליהם, שכן היו יגעים ונדחים כצאן אשר אין להם רועה. 37 אמר אל תלמידיו: "הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. 38 לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו."

פרק הבא, הבשורה על-פי מתי, הברית החדשה (תרגום חדש)