פרק קודם, אגרת שאול אל הרומים, הברית החדשה (תרגום חדש)
ג אם כן, מהו יתרונו של היהודי או מה התועלת אשר במילה?
2 הרבה, על כל פנים; ראשית כל, בידיהם הפקדו דברי אלהים.
3 ואם יש שלא האמינו, אזי מה? האם יבטל חסר אמונתם את נאמנותו של אלהים?
4 חלילה! צריך שיכר כי האלהים נאמן וכל אדם כוזב, ככתוב: "למען תצדק בדברך, תזכה בשפטך."
5 אבל אם רשעתנו מפגינה את הצדק של אלהים, מה נאמר? האם יש עול באלהים השופך את זעמו -ואני מדבר מנקדת מבטו של האדם -
6 חס וחלילה! שאם כן, איך ישפט אלהים את העולם?
7 אך אם בגלל מרמתי משגשגת אמת האלהים לתהלתו, מדוע עוד אשפט כחוטא?
8 ומדוע לא "נעשה את הרע כדי שיצא טוב", כפי שמעלילים עלינו וטוענים כי כך אנו אומרים? אכן משפט צדק נחרץ עליהם.
9 ובכן, הטובים אנו מאחרים? לא, כלל וכלל לא; שהרי כבר הוכחנו לעיל כי היהודים והגוים כאחד משעבדים כלם לחטא,
10 ככתוב:
"אין צדיק, אין גם אחד.
11 אין משכיל, אין דרש את-אלהים.
12 הכל סר, יחדו נאלחו;
אין עשה-טוב, אין גם-אחד.
13 קבר-פתוח גרנם, לשונם יחליקון,
חמת עכשוב תחת שפתימו;
18 אין-פחד אלהים לנגד עיניהם."
19 אנו יודעים כי כל מה שהתורה אומרת, היא אומרת לאנשים הכפופים לתורה, כדי שלא יהיה פתחון פה לאיש וכל העולם ימצא אשם לפני אלהים. 20 זאת מפני שבמעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר, כי התורה רק מביאה לידי הכרת חטא. 21 אך כעת נגלתה צדקת האלהים בלי תורה, צדקה שהתורה והנביאים מעידים עליה. 22 והיא צדקה של האלהים, באמצעות אמונת ישוע המשיח, אל כל ועל כל המאמינים; שהרי אין הבדל, 23 כי הכל חטאו ומחסרי כבוד אלהים המה. 24 אך הם מצדקים בחסדו, בחנם, הודות לפדות שבמשיח ישוע, 25 אשר האלהים שם אותו לכפרה בדמו, כפרה על-יסוד אמונה. כל זה כדי להראות את הצדקה של אלהים בכך שבארך רוחו פסח על חטאי העבר, 26 ולהראות את צדקתו בזמן הזה: שהוא צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע.
27 אם כן, היש מקום לגאוה? לא, אין לה מקום. הודות לאיזו תורה? של המעשים? לא, הודות לתורה של אמונה. 28 ואמנם אנו קובעים שהאדם מצדק על-ידי אמונה ללא תלות במעשי התורה. 29 או שמא הוא אלהי היהודים בלבד? האין הוא גם אלהי הגוים? כן, גם אלהי הגוים הוא, 30 שכן אלהים אחד הוא המצדיק את הנמולים על-יסוד אמונה, ואת הערלים על-ידי האמונה. 31 האם אנו מבטלים אפוא את התורה על-ידי האמונה? חס וחלילה! אדרבא, אנו נותנים תקף לתורה.