פרק קודם, אגרת שאול אל הרומים, הברית החדשה (תרגום חדש)
ח לכן אין עכשו שום הרשעה על אלה שנמצאים במשיח ישוע, 2 כי חק רוח החיים שבמשיח ישוע שחרר אותי מחק החטא והמות; 3 שכן מה שלא יכלה התורה לעשות, מפני שלא יכלה להתגבר על הבשר, זאת עשה אלהים: הוא שלח את בנו לבוש בשר בדמות בשר החטא, להיות קרבן על חטא, וחרץ את דינו של החטא בבשר, 4 כדי שחקת התורה תתקים בנו, המתהלכים לא לפי הבשר אלא לפי הרוח. 5 אנשים שחיים לפי הבשר הוגים במה ששיך לבשר, אך אנשים שחיים לפי הרוח הוגים במה ששיך לרוח. 6 מחשבות הבשר מות הן, אבל מחשבות הרוח הן חיים ושלום; 7 שהרי מחשבות הבשר עוינות את אלהים מפני שאינן נכנעות לתורת אלהים, אף אינן יכולות להכנע. 8 והכפופים לבשר אינם יכולים להיות רצויים לאלהים. 9 אך אתם אינכם כפופים לבשר, כי אם לרוח, אם אמנם רוח אלהים שוכנת בכם. ומי שאין לו רוח המשיח אינו שיך למשיח. 10 אבל אם המשיח בקרבכם, אזי הגוף אמנם מת עקב החטא, אך הרוח היא חיים מפני שהצדקתם. 11 ואם רוחו של המקים את ישוע מן המתים שוכנת בקרבכם, זה שהקים את המשיח מן המתים יחיה גם את גופכם בן התמותה על-ידי רוחו השוכנת בקרבכם.
12 לכן, אחי, חיבים אנחנו, אך לא לבשר חיבים אנו שנחיה על-פיו. 13 אם תחיו לפי הבשר, תמותו. אך אם על-ידי הרוח תמיתו את מעללי הגוף, תחיו. 14 כל אשר רוח אלהים מדריכה אותם, בנים הם לאלהים. 15 הרי לא קבלתם רוח של עבדות לחזר אל הפחד, אלא קבלתם רוח המקנה מעמד של בנים, וברוח זאת אנו קוראים "אבא, אבינו". 16 הרוח עצמה מעידה יחד עם רוחנו שבנים לאלהים אנו. 17 ואם בנים, אזי יורשים: יורשי נחלת אלהים וגם יורשים השתפים למשיח, שכן סובלים אנו עמו כדי שגם נזכה לכבוד עמו. 18 אני סבור שסבלות הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות בנו. 19 כל הבריאה מצפה בכסופים להתגלות הבנים-לאלהים. 20 הן הבריאה - לא מרצונה אלא על-ידי המכניע אותה - הכנעה להבל בתקוה 21 שגם הבריאה עצמה תשחרר משעבוד הכליון אל החרות והכבוד של הבנים-לאלהים. 22 אנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לדה עד היום הזה. 23 ולא זאת בלבד, אלא גם אנחנו, שיש לנו בכורי הרוח, נאנחים בנפשנו ומצפים לממוש אמוצנו לבנים - לפדות גופנו, 24 שכן בתקוה נושענו. אך תקוה לדבר שנראה לעינים אינה תקוה, כי מדוע יקוה אדם למה שהוא רואה? 25 אבל אם אנו מקוים לדבר שאיננו רואים, מצפים אנו לו בסבלנות.
26 וכן גם הרוח עוזרת לנו בחלשותינו, כי אין אנו יודעים להתפלל כראוי. ואולם הרוח עצמה מפגיעה בעדנו באנחות עמקות ממלים. 27 והבוחן לבבות יודע את מחשבות הרוח, מפני שהיא מפגיעה בעד הקדושים בהתאם לרצון אלהים. 28 אנו יודעים כי אלהים גורם לכך שכל הדברים חוברים יחד לטובת אוהביו, הקרואים על-פי תכניתו; 29 שכן את אלה שהכיר מקדם, אותם גם יעד להדמות לצלם בנו, כדי שיהיה הבכור בין אחים רבים. 30 ואת אלה שיעד, להם גם קרא; ואת הקרואים גם הצדיק; ואת המצדקים אף פאר בכבודו. 31 אם כן מה נאמר על הדברים האלה? אם אלהים אתנו, מי יעמד נגדנו? 32 הוא אשר לא חשך את בנו שלו, אלא מסר אותו בעד כלנו, האם לא יעניק לנו אתו את הכל? 33 מי יטען נגד בחירי אלהים? הרי אלהים הוא המצדיק! 34 מי המרשיע? האם המשיח ישוע אשר מת, ולא זו בלבד כי אם קם לתחיה, והוא נמצא לימין אלהים ומפגיע בעדנו? 35 מי יפרידנו מאהבת המשיח? האם צרה או מצוקה, רדיפות או רעב, האם עירם או סכנה או חרב? 36 ככתוב: "כי-עליך הרגנו כל-היום, נחשבנו כצאן טבחה."
37 ברם בכל אלה, בעזרת האוהב אותנו, אנחנו יותר ממנצחים. 38 ואני בטוח כי לא המות ולא החיים, לא מלאכים ולא שליטים, לא דברים שבהוה ולא דברים שעתידים לבוא, לא כחות, 39 לא גבהים ולא מעמקים ולא שום יצור אחר לא יוכלו להפרידנו מאהבת אלהים שבמשיח ישוע אדוננו.