פרק קודם, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי יוחנן פרק י

י "אמן אמן אני אומר לכם, מי שאינו נכנס אל מכלא הצאן דרך השער, אלא מטפס בדרך אחרת, גנב הוא ושודד. 2 הנכנס דרך השער הוא רועה הצאן. 3 לו יפתח שומר השער, והצאן שומעות בקולו. הוא קורא לצאנו בשם ומוציא אותן. 4 לאחר שהוציא את כל אשר לו הוא הולך לפניהן והצאן הולכות אחריו, כי מכירות הן את קולו. 5 אחרי זר לא תלכנה כי אם תברחנה ממנו, מפני שאינן מכירות את קולם של זרים." 6 את המשל הזה אמר להם ישוע, אך הם לא הבינו את פשר הדברים שדבר אליהם.

7 הוסיף ישוע ואמר: "אמן אמן אני אומר לכם, אני הוא שער הצאן. 8 כל אשר באו לפני גנבים הם ושודדים, והצאן לא שמעו להם. 9 אני השער. איש אם יכנס דרכי - יושע; הוא יכנס ויצא וימצא מרעה. 10 אין הגנב בא אלא לגנב ולהרג ולהשמיד. אני באתי כדי שיהיו להם חיים ובשפע שיהיו להם. 11 אני הרועה הטוב. הרועה הטוב נותן את נפשו בעד הצאן. 12 השכיר, שאיננו רועה והצאן אינן צאנו, כראותו את הזאב בא, עוזב את הצאן ובורח והזאב חוטף ומפזר אותן, 13 שכן הבורח אינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן. 14 אני הרועה הטוב. אני מכיר את שלי ושלי מכירים אותי, 15 כשם שהאב מכיר אותי ואני מכיר את האב; ואת נפשי נותן אני בעד הצאן. 16 גם צאן אחרות יש לי, אשר אינן מן המכלא הזה. עלי להנהיג גם אותן. הן את קולי תשמענה ויהיה עדר אחד ורועה אחד. 17 משום כך אוהב אותי האב: משום שאני נותן את נפשי ואקח אותה שוב. 18 איש לא נטל אותה ממני, אלא שאני נותן אותה מעצמי. יש לי סמכות לתת אותה ויש לי סמכות לקחת אותה שוב. את המצוה הזאת קבלתי מאת אבי."

19 שוב נפלה מחלקת בין השומעים בגלל דבריו אלה. 20 אמרו רבים מהם: "שד בו; הוא משגע. למה אתם מקשיבים אליו?" 21 אחרים אמרו: "אלה אינן מלים של אחוז שד. האם יכול שד לפקח עיני עורים?" 22 אותה עת חגגו בירושלים את חג החנכה. חרף היה. 23 כאשר התהלך ישוע בבית המקדש באולם שלמה, 24 הקיפוהו פרושים ואמרו לו: "עד מתי תחזיק את נפשנו במתח? אם אתה המשיח, אמר לנו בברור."

25 השיב להם ישוע: "אמרתי לכם ואינכם מאמינים. המעשים שאני עושה בשם אבי - אלה מעידים עלי, 26 אך אתם אינכם מאמינים משום שאינכם מצאני. 27 צאני שומעות את קולי ואני מכיר אותן; הן הולכות אחרי 28 ואני נותן להן חיי עולם; ולא תאבדנה לעולם, אף לא יחטף אותן איש מידי. 29 אבי שנתן אותן לי גדול מכל ואין איש יכול לחטף אותן מיד האב. 30 אני והאב אחד אנחנו."

31 שוב הרימו אבנים כדי לרגם אותו. 32 השיב להם ישוע: "מעשים טובים רבים הראיתי לכם מאת האב; על איזה מעשה מהם תרגמוני?"

33 ענו לו: "לא על מעשה טוב נרגם אותך, אלא על חלול שם שמים ועל שבהיותך אדם אתה עושה את עצמך אלהים."

34 השיב להם ישוע: "כלום לא כתוב בתורתכם, 'אני-אמרתי אלהים אתם'? 35 אם הוא אמר 'אלהים' לאלה אשר דבר אלהים היה אליהם - ואת הכתוב אי אפשר להפר - 36 האם תאמרו אתם לזה אשר האב קדשו ושלח אותו אל העולם, 'מגדף אתה', משום שאמרתי 'בן-אלהים אני'? 37 אם אינני עושה את מעשי אבי, אל תאמינו לי. 38 אבל אם אני עושה, אף אם אינכם מאמינים לי, האמינו למעשים, למען תכירו ותדעו שהאב בי ואני באב."

39 אז נסו שוב לתפס אותו והוא חמק מידם. 40 הוא הלך ושב אל עבר הירדן, אל המקום אשר שם הטביל יוחנן בראשונה, ונשאר שם. 41 רבים באו אליו. "יוחנן לא עשה שום נס", אמרו, "אך כל מה שאמר יוחנן על האיש הזה היה אמת." 42 ורבים האמינו בו שם.

פרק הבא, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)