פרק קודם, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)
יב ששה ימים לפני הפסח בא ישוע לבית עניה, מקום מגוריו של אלעזר אשר ישוע הקימו מן המתים. 2 ערכו לו שם סעודה ומרתא שרתה אותם, ואלו אלעזר היה אחד מן המסבים אתו. 3 אז לקחה מרים בשם נרד זך ויקר, שלש מאות גרם משקלו, משחה את רגלי ישוע ונגבה אותן בשערותיה, והבית נתמלא ריח הבשם. 4 אמר יהודה איש קריות, אחד מתלמידיו שהיה עתיד להסגיר אותו: 5 "מדוע לא נמכר הבשם בשלש מאות דינר ונתן לעניים?" 6 אך הוא אמר זאת לא מדאגתו לעניים, אלא מפני שהיה גנב; הקפה היתה בידיו והוא היה נוטל ממה ששמו בה.
7 אמר ישוע: "הנח לה; היא שמרה זאת ליום קבורתי. 8 הרי העניים אתכם תמיד, אבל אני לא תמיד אני אתכם."
9 רבים שמעו שהוא שם ובאו לא רק בגלל ישוע, אלא גם כדי לראות את אלעזר אשר ישוע הקימו מן המתים. 10 נועצו ראשי הכהנים להרג גם את אלעזר, 11 כי בגללו הלכו רבים והאמינו בישוע. 12 למחרת שמעו המוני העם שבאו לחג כי ישוע עומד לבוא לירושלים. 13 לקחו כפות תמרים ויצאו לקראתו כשהם קוראים: "הושע נא! ברוך הבא בשם יהוה! מלך ישראל!" 14 ישוע מצא קדם לכן עיר וישב עליו, לפי הכתוב: 15 "אל תיראי בת-ציון, הנה מלכך יבוא לך רכב על-עיר בן-אתונות."
16 בתחלה לא הבינו תלמידיו את הדברים האלה, אבל כשנתפאר ישוע בכבוד זכרו שכך היה כתוב עליו ושכך עשו לו. 17 האנשים הרבים, שהיו אתו כאשר קרא לאלעזר מן הקבר והקימו מן המתים, העידו על זאת. 18 לכן גם יצא המון העם לקראתו, כי שמעו שהוא עשה את הנס הזה. 19 הגיבו הפרושים ואמרו זה אל זה: "אתם רואים, אין מה לעשות. הנה העולם נוהה אחריו." 20 בין העולים להשתחוות בחג היו אנשים יונים. 21 הללו נגשו אל פיליפוס איש בית צידא שבגליל ובקשה בפיהם: "אדון, רוצים אנו לראות את ישוע." 22 הלך פיליפוס ואמר לאנדרי, ואנדרי ופיליפוס הלכו ואמרו לישוע. 23 השיב להם ישוע ואמר: "הגיעה השעה שיפאר בן-האדם בכבוד. 24 אמן אמן אני אומר לכם, אם לא ימות גרגיר החטה הנופל לתוך האדמה, הוא ישאר לבדו. אבל אם ימות, יעשה פרי הרבה. 25 האוהב את נפשו מאבד אותה, והשונא את נפשו בעולם הזה ישמרנה לחיי עולם. 26 אם מישהו משרת אותי, שילך אחרי; היכן שאהיה אני, שם יהיה גם משרתי. איש אם ישרת אותי, האב יכבד אותו.
27 ועתה נבהלה נפשי, ואני מה אמר: 'אבי, הצילני מן השעה הזאת'? אדרבא, הרי לשם כך באתי לשעה הזאת.
28 אבי, פאר את שמך!"
אז יצא קול מן השמים ואמר: "כבר פארתי ושוב אפאר."
29 אנשים מן ההמון, שעמדו שם ושמעו, אמרו: "רעם היה." אחרים אמרו: "מלאך דבר אליו."
30 השיב ישוע ואמר: "לא למעני היה הקול הזה, אלא למענכם. 31 כעת המשפט של העולם הזה; כעת ישלך החוצה שר העולם הזה. 32 ואני בהנשאי מן הארץ אמשך את הכל אלי." 33 זאת אמר ברמזו על אפן המות שהיה עתיד למות.
34 השיבו לו האנשים: "אנחנו קבלנו מן התורה כי המשיח ישאר לעולם, ואיך זה אתה אומר שבן-האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן-האדם הזה?"
35 אמר להם ישוע: "רק עוד מעט-קט האור בקרבכם. היו מתהלכים בעוד האור מאיר לכם, פן ישיגכם החשך. המתהלך בחשך אינו יודע אנה הוא בא. 36 בעוד האור נשאר עמכם האמינו באור, למען תהיו לבני האור." 37 אף כי עשה אותות רבים לנגד עיניהם, לא האמינו בו. 38 וזאת לקים את דבר ישעיהו הנביא: "יהוה, מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על-מי נגלתה?" 39 לכן לא יכלו להאמין, כי עוד אמר ישעיהו: 40 "השע עיניהם והשמין לבבם, פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפא להם." 41 את הדברים האלה אמר ישעיהו בראותו את כבודו, ועליו דבר. 42 אף-על-פי-כן האמינו בו גם רבים מהמנהיגים, אך לא הודו בזה בגלל הפרושים, כדי שלא ינדו מן הקהל, 43 שכן אהבו כבוד בני אדם יותר מכבוד אלהים.
44 קרא ישוע ואמר: "המאמין בי, לא בי הוא מאמין אלא בשולחי. 45 הרואה אותי רואה את שולחי. 46 אני אור. אל העולם באתי כדי שכל המאמין בי לא ישכן בחשך. 47 איש השומע את דברי ואינו שומר אותם, אינני שופט אותו; כי לא באתי לשפט את העולם, אלא להושיע את העולם. 48 מי שדוחה אותי ואינו מקבל את דברי, יש השופט אותו. הדבר אשר דברתי הוא ישפט אותו ביום האחרון, 49 כי לא מעצמי דברתי, אלא האב אשר שלחני הוא צוני מה שאמר ומה שאדבר. 50 ואני יודע שמצותו חיי עולם. לכן את אשר אני מדבר, כפי שאמר לי האב כך אני מדבר."