פרק קודם, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)
יג היה זה לפני חג הפסח: ישוע ידע כי הגיעה שעתו להסתלק מן העולם הזה אל האב; ובאהבתו את השיכים לו בעולם, אהב אותם עד תם. 2 לעת סעודת ערב, השטן כבר שם בלב יהודה בן שמעון איש קריות להסגיר אותו. 3 ישוע, שידע כי האב נתן את הכל בידיו וכי מאת אלהים יצא ואל אלהים הוא הולך, 4 קם מן הסעודה ופשט את בגדיו, לקח מגבת וחגר את עצמו; 5 אחר כך יצק מים בקערה והחל לרחץ את רגלי התלמידים ולנגבן במגבת שהיה חגור בה. 6 וכשקרב אל שמעון כיפא, אמר לו זה: "אדוני, אתה תרחץ את רגלי?!"
7 השיב ישוע ואמר אליו: "מה שאני עושה אינך יודע כעת, אבל אחרי כן תבין."
8 אמר לו כיפא: "לעולם לא תרחץ את רגלי!"
השיב לו ישוע: "אם לא ארחץ אותך אין לך חלק אתי."
9 אמר לו שמעון כיפא: "אדוני, לא רק את רגלי, אלא גם את ידי ואת ראשי."
10 השיב לו ישוע: "מי שרחוץ טהור הוא לחלוטין ואינו זקוק אלא לרחיצת הרגלים. ואתם טהורים, אך לא כלכם"; 11 שהרי הכיר את מי שיסגיר אותו ולכן אמר: "לא כלכם טהורים."
12 לאחר שרחץ את רגליהם ולבש את בגדיו, חזר והסב אתם. אמר להם: "יודעים אתם מה עשיתי לכם? 13 אתם קוראים לי רבי ואדון; יפה אתם עושים, שכן אני הוא. 14 לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם חיבים לרחץ זה את רגלי זה, 15 כי מופת נתתי לכם כדי שתעשו גם אתם כמו שעשיתי לכם. 16 אמן אמן אני אומר לכם, עבד איננו גדול מאדוניו ושליח איננו גדול משולחו. 17 אם יודעים אתם את זאת, אשריכם בעשותכם כן. 18 לא על כלכם דברתי - אני יודע מי אלה שבחרתי אותם - אך למען ימלא הכתוב, 'אוכל לחמי הגדיל עלי עקב'. 19 מעתה אני אומר לכם בטרם יקרה הדבר, למען תאמינו כאשר יקרה כי אני הוא. 20 אמן אמן אני אומר לכם, המקבל את מי שאשלח מקבל אותי, והמקבל אותי מקבל את שולחי." 21 לאחר שאמר זאת נפעם ישוע ברוחו והעיד באמרו: "אמן אמן אני אומר לכם, אחד מכם יסגירני."
22 הביטו התלמידים זה בזה, תוהים היו על מי דבר. 23 אותה שעה היה אחד התלמידים סמוך אל חיק ישוע. אותו תלמיד היה אהוב על ישוע. 24 רמז לו שמעון כיפא לשאל על מי הוא מדבר. 25 נשען אותו תלמיד על לבו של ישוע ושאל אותו: "אדוני, מי הוא?"
26 ענה ישוע: "זה שבשבילו אטבל את הפרוסה ואתן לו". טבל את הפרוסה ונתן אותה ליהודה בן שמעון איש קריות. 27 לאחר שנתנה לו הפרוסה נכנס בו השטן. אמר לו ישוע: "את אשר תעשה עשה מהר." 28 ואיש מן המסבים לא ידע לשם מה אמר לו זאת. 29 הואיל והקפה היתה אצל יהודה, חשבו אחדים שישוע אמר לו, "קנה מה שנחוץ לנו לחג", או שיתן משהו לעניים. 30 והוא, אחרי שלקח את הפרוסה, יצא מיד. היה אז לילה. 31 עם צאתו אמר ישוע: "עתה נתפאר בן-האדם בכבוד והאלהים נתפאר בו. 32 אם אלהים נתפאר בו, אלהים יפארהו בו ובמהרה יפארהו. 33 בני, אך זמן מועט אהיה עמכם. אתם תחפשוני, וכשם שכבר אמרתי, 'אל אשר אני הולך אינכם יכולים לבוא', כך אני אומר לכם עכשו. 34 מצוה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה; כמו שאהבתי אתכם כך גם אתם אהבו זה את זה. 35 בזאת ידעו הכל שתלמידי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם." 36 שאל אותו שמעון כיפא: "אדוני, לאן אתה הולך?" השיב ישוע: "אל אשר אני הולך אינך יכול ללכת אחרי עכשו, אבל אחרי כן תלך."
37 אמר לו כיפא: "מדוע לא אוכל ללכת אחריך עכשו? את נפשי אתן בעדך."
38 השיב ישוע: את נפשך תתן בעדי? אמן אמן אני אומר לך, תרנגול לא יקרא עד אשר תתכחש לי שלש פעמים."