פרק קודם, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)

הבשורה על-פי יוחנן פרק ד

ד כשנודע לאדון כי שמעו הפרושים שישוע מרבה יותר מיוחנן לעשות תלמידים ולהטבילם 2 -אם כי ישוע עצמו לא הטביל, אלא תלמידיו - 3 עזב את יהודה ויצא לשוב לגליל. 4 כיון שהיה צריך לעבר דרך שומרון, 5 הוא בא לעיר בשומרון, שכם שמה, על-יד חלקת השדה שנתן יעקב ליוסף בנו, 6 ושם היתה באר יעקב. ישוע, שהיה עיף ממסעו, ישב לו ליד הבאר. השעה היתה השעה הששית בערך. 7 והנה באה אשה משומרון לשאב מים. אמר לה ישוע: "תני לי לשתות", 8 שכן תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל.

9 אמרה לו האשה השומרונית: "איך אתה, שיהודי אתה, מבקש ממני לשתות ואני אשה שומרונית?" -כי היהודים אינם מתערבים עם שומרונים.

10 השיב ישוע ואמר לה: "לו ידעת את מתנת האלהים ומי הוא האומר לך 'תני לי לשתות', היית את מבקשת ממנו והוא היה נותן לך מים חיים."

11 אמרה לו האשה: "אדוני, אפלו דלי אין לך והבאר עמקה, אם כן מאין לך מים חיים? 12 האם גדול אתה מיעקב אבינו שנתן לנו את הבאר ושתה ממנה הוא ובניו ומקנהו?"

13 ענה ישוע ואמר לה: "כל השותה מן המים האלה יצמא שוב, 14 אבל השותה מן המים אשר אני אתן לו לא יצמא לעולם; המים שאתן לו יהיו בו למקור מים נובעים לחיי עולם."

15 אמרה לו האשה: "אדוני, תן לי את המים ההם כדי שלא אצמא ולא אבוא הנה לשאב."

16 אמר לה: "לכי וקראי לבעלך ובואי לכאן."

17 השיבה האשה: "אין לי בעל."
אמר לה ישוע: "צדקת באמרך 'אין לי בעל', 18 כי חמשה בעלים היו לך וזה שיש לך כעת איננו בעלך. בזה אמת דברת."

19 אמרה לו האשה: "אדוני, אני רואה שאתה נביא.

20 אבותינו השתחוו בהר הזה, ואתם אומרים כי בירושלים המקום שצריך להשתחוות שם."

21 אמר לה ישוע: "האמיני לי, אשה, כי תבוא שעה שלא בהר הזה ולא בירושלים תשתחוו לאב. 22 אתם משתחוים למה שאינכם מכירים, אנחנו משתחוים למה שאנו מכירים, שהרי הישועה מאת היהודים היא. 23 אולם תבוא שעה, ועתה היא, שעובדי האל האמתיים ישתחוו לאב ברוח ובאמת, כי עובדי אל כאלה מחפש לו האב. 24 האלהים הוא רוח והעובדים אותו צריכים לעבדו ברוח ובאמת."

25 אמרה לו האשה: "אני יודעת שיבוא משיח. כשהוא יבוא, הוא יגיד לנו את הכל."

26 אמר לה ישוע: "אני המדבר אליך, אני הוא."

27 באותו רגע באו תלמידיו ותמהו על שהוא מדבר עם אשה, אך איש לא אמר: "מה אתה מבקש?" או "למה אתה מדבר אתה?"

28 עזבה האשה את כדה, הלכה העירה ואמרה לאנשים: 29 "בואו וראו איש שאמר לי כל מה שעשיתי; האם לא זהו המשיח?"

30 הם יצאו מהעיר ובאו אליו. 31 בינתים בקשו ממנו תלמידיו שיאכל. אמרו: "רבי, אכל." 32 אמר להם: "יש לי אכל לאכל שאינכם יודעים."

33 אמרו התלמידים זה אל זה: "האם מישהו הביא לו לאכל?"

34 אמר להם ישוע: "מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את פעלו. 35 הלא אתם אומרים שעוד ארבעה חדשים והקציר בא. הנה, אומר אני לכם, שאו עיניכם וראו את השדות, כי לבנים הם ובשלים לקציר. 36 הקוצר מקבל כבר שכר ואוסף פרי לחיי עולם, כדי שישמחו יחדיו הזורע והקוצר. 37 בזה מתאמתת האמרה - 'זה זורע וזה קוצר'. 38 אני שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו; אחרים עמלו ואתם הגעתם אל פרי עמלם."

39 שומרונים רבים מן העיר ההיא האמינו בו על-סמך הדבר שהעידה האשה, "הוא אמר לי כל מה שעשיתי." 40 כשבאו השומרונים בקשו ממנו לשהות אתם והוא שהה שם יומים. 41 רבים יותר האמינו בגלל דברו, 42 ואל האשה אמרו: "לא עוד בגלל דברך אנחנו מאמינים, כי בעצמנו שמענו ויודעים אנו שזהו באמת מושיע העולם." 43 לאחר שני הימים יצא משם אל הגליל. 44 אמנם הוא עצמו העיד כי אין כבוד לנביא בעירו. 45 ברם כאשר בא לגליל קבלוהו אנשי הגליל, שכן ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג, כי גם הם עלו לחג את החג. 46 הוא בא שוב אל קנה שבגליל, אשר שם הפך את המים ליין. ואחד מאנשי המלך, שבנו היה חולה בכפר נחום, 47 שמע כי ישוע בא מיהודה לגליל. הלך אליו ובקש ממנו שירד וירפא את בנו, כי נטה למות.

48 אמר לו ישוע: "אם אינכם רואים אותות ומופתים, בשום פנים לא תאמינו."

49 אמר אליו האיש: "אדוני, רד נא בטרם ימות בני."

50 השיב לו ישוע: "לך, בנך חי."
האמין האיש לדבר שאמר לו ישוע והלך. 51 כאשר ירד באו עבדיו לקראתו ואמרו לו שבנו חי. 52 שאל אותם באיזו שעה הוטב לו, ואמרו לו: "אתמול בשעה אחת אחרי הצהרים הרפה ממנו החם." 53 אז נוכח האב כי זה היה באותה שעה שאמר לו ישוע 'בנך חי', והאמין הוא וכל ביתו. 54 זאת הפעם השניה שישוע עשה אות עם בואו מיהודה לגליל.

פרק הבא, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)