פרק קודם, הבשורה על-פי יוחנן, הברית החדשה (תרגום חדש)
ו אחרי הדברים האלה עבר ישוע לצד השני של ים כנרת. 2 המון עם רב באו אחריו, כי ראו את הנסים שעשה בחולים. 3 הוא עלה על ההר וישב שם עם תלמידיו. 4 היה זה סמוך לפסח, חג היהודים. 5 כשנשא ישוע את עיניו וראה עם רב באים אליו, אמר לפיליפוס: "איפה נקנה לחם כדי שיאכלו אלה?" 6 וזאת אמר כשהוא מנסה אותו, שהרי ידע מה התכון לעשות.
7 השיב לו פיליפוס: "כדי שכל אחד יקבל קצת לא יספיקו להם ככרות לחם במאתים דינר."
8 אחד מתלמידיו, והוא אנדרי אחיו של שמעון כיפא, אמר לו: 9 "יש פה נער ולו חמש ככרות לחם שעורים ושני דגים, אך מה אלה בשביל עם רב כזה?"
10 אמר ישוע: "הושיבו את האנשים!"
הרבה עשב היה באותו מקום והאנשים ישבו. מספרם היה כחמשת אלפים.
11 לקח ישוע את ככרות הלחם, ברך וחלק להם כאות נפשם, וכן גם עשה בדגים.
12 כאשר שבעו אמר לתלמידיו: "אספו את מה שנותר כדי שלא יאבד מאומה."
13 והם אספו, ומלאו שנים-עשר סלים בשירי חמש ככרות לחם השעורים שהותירו האוכלים.
14 ראו האנשים את האות שעשה ואמרו: "זהו באמת הנביא שבא אל העולם."
15 כשהבחין ישוע שהם עומדים לבוא ולתפס אותו כדי להמליכו, יצא שוב אל ההר הוא לבדו.
16 לעת ערב ירדו תלמידיו אל הים
17 ונכנסו לסירה כדי לעבר את הים אל כפר נחום. החשך כבר ירד וישוע עוד לא בא אליהם.
18 אותה שעה נשבה רוח חזקה והים החל לסער.
19 לאחר שחתרו כחמשה קילומטרים, ראו את ישוע הולך על הים ומתקרב אל הסירה. פחד נפל עליהם,
20 אך הוא אמר להם: "אני הוא, אל תפחדו."
21 אז חפצו לקבל אותו לסירה ולפתע היתה הסירה בחוף אשר הפליגו אליו.
22 למחרת ראה ההמון אשר עמד מעבר לים כי קדם לכן לא היתה שם אלא סירה אחת, וכי ישוע לא נכנס לסירה עם תלמידיו אלא שתלמידיו נסעו לבדם.
23 סירות אחרות באו מטבריה אל קרבת המקום שאכלו שם את הלחם לאחר שברך עליו האדון.
24 כראות המון העם שישוע איננו שם וגם לא תלמידיו, נכנסו לסירות ובאו לכפר נחום לחפש את ישוע.
25 כאשר מצאו אותו מעבר לים, שאלו אותו: "רבי, מתי באת לכאן?"
26 ענה להם ישוע ואמר: "אמן אמן אני אומר לכם, אתם מחפשים אותי, לא משום שראיתם אותות, אלא משום שאכלתם מככרות הלחם ושבעתם. 27 אל תעמלו בעד האכל הכלה ואובד, אלא בעד האכל הקים לחיי עולם, אשר בן-האדם יתנהו לכם, כי אותו חתם האלהים האב בחותמו."
28 שאלו אותו: "מה עלינו לעשות כדי שנפעל את פעלי אלהים?"
29 השיב ישוע ואמר להם: "זהו פעל האלהים -שתאמינו בזה אשר הוא שלח."
30 אמרו לו: "אם כן, מה האות שאתה עושה למען נראה ונאמין בך? מה אתה פועל? 31 אבותינו אכלו את המן במדבר, כמו שכתוב: 'לחם מן השמים נתן למו לאכל'."
32 השיב להם ישוע: "אמן אמן אני אומר לכם, לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים אלא אבי נותן לכם את הלחם האמתי מן השמים, 33 כי לחם האלהים הוא היורד מן השמים ונותן חיים לעולם."
34 אמרו אליו: "אדון, תן נא לנו תמיד את הלחם הזה."
35 אמר להם ישוע: "אני הוא לחם החיים. כל הבא אלי לא ירעב, והמאמין בי לא יצמא עוד. 36 אבל אמרתי לכם כי ראיתם אותי ובכל זאת אינכם מאמינים. 37 כל מי שהאב נותן אותו לי יבוא אלי, ואת הבא אלי לא אשליך החוצה, 38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות את רצוני שלי אלא את רצון שולחי. 39 וזה רצון שולחי: שלא יאבד לי איש מכל אשר נתן לי, אלא שאקים אותו ביום האחרון. 40 הן זהו רצון אבי: שכל הרואה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולם ואני אקים אותו ביום האחרון."
41 היו שרטנו עליו משום שאמר "אני הלחם היורד מן השמים", 42 ואמרו: "הלא זהו ישוע בן יוסף אשר אנחנו מכירים את אביו ואת אמו! איך כעת הוא אומר 'מן השמים ירדתי'?"
43 השיב ישוע ואמר להם: "אל תרטנו ביניכם. 44 אין איש יכול לבוא אלי אלא אם כן ימשך אותו האב אשר שלחני, ואני אקים אותו ביום האחרון. 45 הן כתוב בנביאים, 'וכל-בניך למודי יהוה'. כל השומע מן האב ולומד יבוא אלי. 46 לא שאיזה איש ראה את האב, כי אם זה שהוא מאת האלהים-הוא ראה את האב. 47 אמן אמן אני אומר לכם, המאמין יש לו חיי עולם. 48 אני הוא לחם החיים. 49 אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו. 50 זה הוא הלחם היורד מן השמים כדי שיאכלו ממנו ולא ימותו. 51 אני הלחם החי היורד מן השמים. אם יאכל איש מן הלחם הזה יחיה לעולם. והלחם אשר אתן הריהו בשרי בעד חייו של העולם."
52 התוכחו השומעים זה עם זה ואמרו: "איך יכול זה לתת לנו את בשרו לאכל?"
53 אמר להם ישוע: "אמן אמן אני אומר לכם, אם לא תאכלו את בשר בן-האדם ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם. 54 האוכל את בשרי ושותה את דמי יש לו חיי עולם ואני אקים אותו ביום האחרון, 55 כי בשרי הוא מאכל אמתי ודמי הוא משקה אמתי. 56 האוכל את בשרי ושותה את דמי שוכן בי ואני בו. 57 כמו שהאב החי שלח אותי ואני חי בגלל האב, גם האוכל אותי אף הוא יחיה בגללי. 58 זהו הלחם אשר ירד מן השמים: לא כמו שאכלו האבות ומתו. האוכל את הלחם הזה יחיה לעולם."
59 את הדברים האלה אמר בבית הכנסת כאשר למד בכפר נחום. 60 רבים מתלמידיו ששמעו זאת אמרו: "קשה הדבר הזה; מי יכול לשמע אותו?"
61 ישוע ידע בלבו שתלמידיו רוטנים על זאת ולפיכך אמר להם: "האם זה מכשיל אתכם? 62 ומה אם תראו את בן-האדם עולה אל אשר היה שם בראשונה? 63 הרוח היא המחיה; הבשר אינו מועיל כלום. הדברים שדברתי אליכם רוח הם וחיים. 64 אך יש אנשים מכם שאינם מאמינים"; שכן ישוע ידע מראש מי הם שאינם מאמינים ומי יסגיר אותו. 65 הוסיף ואמר: "על-כן אמרתי לכם שאין איש יכול לבוא אלי אלא אם כן נתן לו מאת האב."
66 בשל הדבר הזה נסוגו רבים מתלמידיו ולא הוסיפו להתהלך אתו. 67 אמר ישוע אל השנים-עשר: "שמא גם אתם רוצים ללכת?"
68 השיב לו שמעון כיפא: "אדוננו, אל מי נלך? דברי חיי עולם עמך. 69 ואנחנו האמנו וידענו שאתה קדוש האלהים."
70 אמר להם ישוע: "הרי אני בחרתי אתכם, השנים-עשר, ואחד מכם שטן." 71 ישוע דבר על יהודה בן שמעון איש קריות, כי הוא היה עתיד להסגיר אותו והוא אחד מן השנים-עשר.