א דברי עמוס, אשר-היה בנקדים מתקוע; אשר חזה על-ישראל בימי עזיה מלך-יהודה, ובימי ירבעם בן-יואש מלך ישראל, שנתים לפני הרעש: 2 ויאמר יהוה מציון ישאג, ומירושלם יתן קולו; ואבלו נאות הרעים, ויבש ראש הכרמל: פ
3 כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי דמשק, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-דושם בחרצות הברזל את-הגלעד: 4 ושלחתי אש בבית חזאל; ואכלה ארמנות בן-הדד: 5 ושברתי בריח דמשק, והכרתי יושב מבקעת-און, ותומך שבט מבית עדן; וגלו עם-ארם קירה אמר יהוה: פ
6 כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי עזה, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום: 7 ושלחתי אש בחומת עזה; ואכלה ארמנתיה: 8 והכרתי יושב מאשדוד, ותומך שבט מאשקלון; והשיבותי ידי על-עקרון, ואבדו שארית פלשתים, אמר אדני יהוה: פ
9 כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי-צר, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-הסגירם גלות שלמה לאדום, ולא זכרו ברית אחים: 10 ושלחתי אש בחומת צר; ואכלה ארמנתיה: פ
11 כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי אדום, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו, ויטרף לעד אפו, ועברתו שמרה נצח: 12 ושלחתי אש בתימן; ואכלה ארמנות בצרה: פ
13 כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי בני-עמון, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-בקעם הרות הגלעד, למען הרחיב את-גבולם: 14 והצתי אש בחומת רבה, ואכלה ארמנותיה; בתרועה ביום מלחמה, בסער ביום סופה: 15 והלך מלכם בגולה; הוא ושריו יחדו אמר יהוה: פ