פרק קודם, עמוס, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

עמוס פרק ב

ב כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי מואב, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-שרפו עצמות מלך-אדום לשיד: 2 ושלחתי-אש במואב, ואכלה ארמנות הקריות; ומת בשאון מואב, בתרועה בקול שופר: 3 והכרתי שופט מקרבה; וכל-שריה אהרוג עמו אמר יהוה:    פ

4 כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי יהודה, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-מאסם את-תורת יהוה, וחקיו לא שמרו, ויתעום כזביהם, אשר-הלכו אבותם אחריהם: 5 ושלחתי אש ביהודה; ואכלה ארמנות ירושלם:    פ

6 כה אמר יהוה, על-שלשה פשעי ישראל, ועל-ארבעה לא אשיבנו; על-מכרם בכסף צדיק, ואביון בעבור נעלים: 7 השאפים על-עפר-ארץ בראש דלים, ודרך ענוים יטו; ואיש ואביו, ילכו אל-הנערה, למען חלל את-שם קדשי: 8 ועל-בגדים חבלים יטו, אצל כל-מזבח; ויין ענושים ישתו, בית אלהיהם: 9 ואנכי השמדתי את-האמרי מפניהם, אשר כגבה ארזים גבהו, וחסן הוא כאלונים; ואשמיד פריו ממעל, ושרשיו מתחת: 10 ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את-ארץ האמרי: 11 ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזרים; האף אין-זאת בני ישראל נאם-יהוה: 12 ותשקו את-הנזרים יין; ועל-הנביאים צויתם לאמר, לא תנבאו: 13 הנה אנכי מעיק תחתיכם; כאשר תעיק העגלה, המלאה לה עמיר: 14 ואבד מנוס מקל, וחזק לא-יאמץ כחו; וגבור לא-ימלט נפשו: 15 ותפש הקשת לא יעמד, וקל ברגליו לא ימלט; ורכב הסוס, לא ימלט נפשו: 16 ואמיץ לבו בגבורים; ערום ינוס ביום-ההוא נאם-יהוה:    פ

פרק הבא, עמוס, תנ"ך