ד שמעו הדבר הזה, פרות הבשן אשר בהר שמרון, העשקות דלים, הרצצות אביונים; האמרת לאדניהם הביאה ונשתה: 2 נשבע אדני יהוה בקדשו, כי הנה ימים באים עליכם; ונשא אתכם בצנות, ואחריתכן בסירות דוגה: 3 ופרצים תצאנה אשה נגדה; והשלכתנה ההרמונה נאם-יהוה: 4 באו בית-אל ופשעו, הגלגל הרבו לפשע; והביאו לבקר זבחיכם, לשלשת ימים מעשרתיכם: 5 וקטר מחמץ תודה, וקראו נדבות השמיעו; כי כן אהבתם בני ישראל, נאם אדני יהוה: 6 וגם-אני נתתי לכם נקיון שנים בכל-עריכם, וחסר לחם, בכל מקומתיכם; ולא-שבתם עדי נאם-יהוה: 7 וגם אנכי מנעתי מכם את-הגשם, בעוד שלשה חדשים לקציר, והמטרתי על-עיר אחת, ועל-עיר אחת לא אמטיר; חלקה אחת תמטר, וחלקה אשר-לא-תמטיר עליה תיבש: 8 ונעו שתים שלש ערים אל-עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו; ולא-שבתם עדי נאם-יהוה: 9 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון, הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם; ולא-שבתם עדי נאם-יהוה: ס 10 שלחתי בכם דבר בדרך מצרים, הרגתי בחרב בחוריכם, עם שבי סוסיכם; ואעלה באש מחניכם ובאפכם, ולא-שבתם עדי נאם-יהוה: 11 הפכתי בכם, כמהפכת אלהים את-סדם ואת-עמרה, ותהיו כאוד מצל משרפה; ולא-שבתם עדי נאם-יהוה: ס 12 לכן כה אעשה-לך ישראל; עקב כי-זאת אעשה-לך, הכון לקראת-אלהיך ישראל: 13 כי הנה יוצר הרים וברא רוח, ומגיד לאדם מה-שחו, עשה שחר עיפה, ודרך על-במתי ארץ; יהוה אלהי-צבאות שמו: ס