ו הוי השאננים בציון, והבטחים בהר שמרון; נקבי ראשית הגוים, ובאו להם בית ישראל: 2 עברו כלנה וראו, ולכו משם חמת רבה; ורדו גת-פלשתים, הטובים מן-הממלכות האלה, אם-רב גבולם מגבלכם: 3 המנדים ליום רע; ותגישון שבת חמס: 4 השכבים על-מטות שן, וסרחים על-ערשותם; ואכלים כרים מצאן, ועגלים מתוך מרבק: 5 הפרטים על-פי הנבל; כדויד חשבו להם כלי-שיר: 6 השתים במזרקי יין, וראשית שמנים ימשחו; ולא נחלו על-שבר יוסף: 7 לכן עתה יגלו בראש גלים; וסר מרזח סרוחים: פ
8 נשבע אדני יהוה בנפשו, נאם-יהוה אלהי צבאות, מתאב אנכי את-גאון יעקב, וארמנתיו שנאתי; והסגרתי עיר ומלאה: 9 והיה, אם-יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו: 10 ונשאו דודו ומסרפו, להוציא עצמים מן-הבית, ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס; ואמר הס, כי לא להזכיר בשם יהוה: 11 כי-הנה יהוה מצוה, והכה הבית הגדול רסיסים; והבית הקטן בקעים: 12 הירצון בסלע סוסים, אם-יחרוש בבקרים; כי-הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה: 13 השמחים ללא דבר; האמרים, הלוא בחזקנו, לקחנו לנו קרנים: 14 כי הנני מקים עליכם בית ישראל, נאם-יהוה אלהי הצבאות גוי; ולחצו אתכם מלבוא חמת עד-נחל הערבה: ס