יב ותדבר מרים ואהרן במשה, על-אדות האשה הכשית אשר לקח; כי-אשה כשית לקח: 2 ויאמרו, הרק אך-במשה דבר יהוה, הלא גם-בנו דבר; וישמע יהוה: 3 והאיש משה ענו (עניו) מאד; מכל האדם, אשר על-פני האדמה: ס 4 ויאמר יהוה פתאם, אל-משה ואל-אהרן ואל-מרים, צאו שלשתכם אל-אהל מועד; ויצאו שלשתם: 5 וירד יהוה בעמוד ענן, ויעמד פתח האהל; ויקרא אהרן ומרים, ויצאו שניהם: 6 ויאמר שמעו-נא דברי; אם-יהיה נביאכם, יהוה, במראה אליו אתודע, בחלום אדבר-בו: 7 לא-כן עבדי משה; בכל-ביתי נאמן הוא: 8 פה אל-פה אדבר-בו, ומראה ולא בחידת, ותמנת יהוה יביט; ומדוע לא יראתם, לדבר בעבדי במשה: 9 ויחר אף יהוה בם וילך: 10 והענן, סר מעל האהל, והנה מרים מצרעת כשלג; ויפן אהרן אל-מרים והנה מצרעת: 11 ויאמר אהרן אל-משה; בי אדני, אל-נא תשת עלינו חטאת, אשר נואלנו ואשר חטאנו: 12 אל-נא תהי כמת; אשר בצאתו מרחם אמו, ויאכל חצי בשרו: 13 ויצעק משה, אל-יהוה לאמר; אל נא רפא נא לה: פ
14 ויאמר יהוה אל-משה, ואביה ירק ירק בפניה, הלא תכלם שבעת ימים; תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה, ואחר תאסף: 15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים; והעם לא נסע, עד-האסף מרים: 16 ואחר נסעו העם מחצרות; ויחנו במדבר פארן: פ