יד ותשא כל-העדה, ויתנו את-קולם; ויבכו העם בלילה ההוא: 2 וילנו על-משה ועל-אהרן, כל בני ישראל; ויאמרו אלהם כל-העדה, לו-מתנו בארץ מצרים, או במדבר הזה לו-מתנו: 3 ולמה יהוה מביא אתנו אל-הארץ הזאת לנפל בחרב, נשינו וטפנו יהיו לבז; הלוא טוב לנו שוב מצרימה: 4 ויאמרו איש אל-אחיו; נתנה ראש ונשובה מצרימה: 5 ויפל משה ואהרן על-פניהם; לפני כל-קהל עדת בני ישראל: 6 ויהושע בן-נון, וכלב בן-יפנה, מן-התרים את-הארץ; קרעו בגדיהם: 7 ויאמרו, אל-כל-עדת בני-ישראל לאמר; הארץ, אשר עברנו בה לתור אתה, טובה הארץ מאד מאד: 8 אם-חפץ בנו יהוה, והביא אתנו אל-הארץ הזאת, ונתנה לנו; ארץ אשר-הוא זבת חלב ודבש: 9 אך ביהוה אל-תמרדו, ואתם, אל-תיראו את-עם הארץ, כי לחמנו הם; סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל-תיראם: 10 ויאמרו כל-העדה, לרגום אתם באבנים; וכבוד יהוה, נראה באהל מועד, אל-כל-בני ישראל: פ
11 ויאמר יהוה אל-משה, עד-אנה ינאצני העם הזה; ועד-אנה לא-יאמינו בי, בכל האתות, אשר עשיתי בקרבו: 12 אכנו בדבר ואורשנו; ואעשה אתך, לגוי-גדול ועצום ממנו: 13 ויאמר משה אל-יהוה; ושמעו מצרים, כי-העלית בכחך את-העם הזה מקרבו: 14 ואמרו, אל-יושב הארץ הזאת, שמעו כי-אתה יהוה, בקרב העם הזה; אשר-עין בעין נראה אתה יהוה, ועננך עמד עלהם, ובעמד ענן, אתה הלך לפניהם יומם, ובעמוד אש לילה: 15 והמתה את-העם הזה כאיש אחד; ואמרו הגוים, אשר-שמעו את-שמעך לאמר: 16 מבלתי יכלת יהוה, להביא את-העם הזה, אל-הארץ אשר-נשבע להם; וישחטם במדבר: 17 ועתה יגדל-נא כח אדני; כאשר דברת לאמר: 18 יהוה, ארך אפים ורב-חסד, נשא עון ופשע; ונקה לא ינקה, פקד עון אבות על-בנים, על-שלשים ועל-רבעים: 19 סלח-נא, לעון העם הזה כגדל חסדך; וכאשר נשאתה לעם הזה, ממצרים ועד-הנה: 20 ויאמר יהוה, סלחתי כדברך: 21 ואולם חי-אני; וימלא כבוד-יהוה את-כל-הארץ: 22 כי כל-האנשים, הראים את-כבדי ואת-אתתי, אשר-עשיתי במצרים ובמדבר; וינסו אתי, זה עשר פעמים, ולא שמעו בקולי: 23 אם-יראו את-הארץ, אשר נשבעתי לאבתם; וכל-מנאצי לא יראוה: 24 ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא אחרי; והביאתיו, אל-הארץ אשר-בא שמה, וזרעו יורשנה: 25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק; מחר, פנו וסעו לכם המדבר דרך ים-סוף: פ
26 וידבר יהוה, אל-משה ואל-אהרן לאמר: 27 עד-מתי, לעדה הרעה הזאת, אשר המה מלינים עלי; את-תלנות בני ישראל, אשר המה מלינים עלי שמעתי: 28 אמר אלהם, חי-אני נאם-יהוה, אם-לא כאשר דברתם באזני; כן אעשה לכם: 29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל-פקדיכם לכל-מספרכם, מבן עשרים שנה ומעלה; אשר הלינתם עלי: 30 אם-אתם תבאו אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לשכן אתכם בה; כי אם-כלב בן-יפנה, ויהושע בן-נון: 31 וטפכם, אשר אמרתם לבז יהיה; והביאתי אתם, וידעו את-הארץ, אשר מאסתם בה: 32 ופגריכם אתם; יפלו במדבר הזה: 33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה, ונשאו את-זנותיכם; עד-תם פגריכם במדבר: 34 במספר הימים אשר-תרתם את-הארץ ארבעים יום, יום לשנה יום לשנה, תשאו את-עונתיכם, ארבעים שנה; וידעתם את-תנואתי: 35 אני יהוה דברתי, אם-לא זאת אעשה, לכל-העדה הרעה הזאת, הנועדים עלי; במדבר הזה יתמו ושם ימתו: 36 והאנשים, אשר-שלח משה לתור את-הארץ; וישבו, וילונו (וילינו) עליו את-כל-העדה, להוציא דבה על-הארץ: 37 וימתו האנשים, מוצאי דבת-הארץ רעה; במגפה לפני יהוה: 38 ויהושע בן-נון, וכלב בן-יפנה; חיו מן-האנשים ההם, ההלכים לתור את-הארץ: 39 וידבר משה את-הדברים האלה, אל-כל-בני ישראל; ויתאבלו העם מאד: 40 וישכמו בבקר, ויעלו אל-ראש-ההר לאמר; הננו, ועלינו אל-המקום אשר-אמר יהוה כי חטאנו: 41 ויאמר משה, למה זה אתם עברים את-פי יהוה; והוא לא תצלח: 42 אל-תעלו, כי אין יהוה בקרבכם; ולא תנגפו, לפני איביכם: 43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם, ונפלתם בחרב; כי-על-כן שבתם מאחרי יהוה, ולא-יהיה יהוה עמכם: 44 ויעפלו לעלות אל-ראש ההר; וארון ברית-יהוה ומשה, לא-משו מקרב המחנה: 45 וירד העמלקי והכנעני, הישב בהר ההוא; ויכום ויכתום עד-החרמה: פ