פרק קודם, במדבר, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

במדבר פרק טו

טו וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם; כי תבאו, אל-ארץ מושבתיכם, אשר אני נתן לכם: 3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או-זבח, לפלא-נדר או בנדבה, או במעדיכם; לעשות ריח ניחח ליהוה, מן-הבקר או מן-הצאן: 4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה; מנחה סלת עשרון, בלול ברבעית ההין שמן: 5 ויין לנסך רביעית ההין, תעשה על-העלה או לזבח; לכבש האחד: 6 או לאיל תעשה מנחה, סלת שני עשרנים; בלולה בשמן שלשית ההין: 7 ויין לנסך שלשית ההין; תקריב ריח-ניחח ליהוה: 8 וכי-תעשה בן-בקר עלה או-זבח; לפלא-נדר או-שלמים ליהוה: 9 והקריב על-בן-הבקר מנחה, סלת שלשה עשרנים; בלול בשמן חצי ההין: 10 ויין תקריב לנסך חצי ההין; אשה ריח-ניחח ליהוה: 11 ככה יעשה, לשור האחד, או לאיל האחד; או-לשה בכבשים או בעזים: 12 כמספר אשר תעשו; ככה תעשו לאחד כמספרם: 13 כל-האזרח יעשה-ככה את-אלה; להקריב אשה ריח-ניחח ליהוה: 14 וכי-יגור אתכם גר או אשר-בתוככם לדרתיכם, ועשה אשה ריח-ניחח ליהוה; כאשר תעשו כן יעשה: 15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר; חקת עולם לדרתיכם, ככם כגר יהיה לפני יהוה: 16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם; ולגר הגר אתכם:    פ

17 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 18 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם; בבאכם אל-הארץ, אשר אני מביא אתכם שמה: 19 והיה באכלכם מלחם הארץ; תרימו תרומה ליהוה: 20 ראשית ערסתכם, חלה תרימו תרומה; כתרומת גרן, כן תרימו אתה: 21 מראשית ערסתיכם, תתנו ליהוה תרומה; לדרתיכם:    ס    22 וכי תשגו, ולא תעשו, את כל-המצות האלה; אשר-דבר יהוה אל-משה: 23 את כל-אשר צוה יהוה אליכם ביד-משה; מן-היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם: 24 והיה, אם מעיני העדה נעשתה לשגגה, ועשו כל-העדה פר בן-בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה, ומנחתו ונסכו כמשפט; ושעיר-עזים אחד לחטת: 25 וכפר הכהן, על-כל-עדת בני ישראל ונסלח להם; כי-שגגה הוא, והם הביאו את-קרבנם אשה ליהוה, וחטאתם לפני יהוה על-שגגתם: 26 ונסלח, לכל-עדת בני ישראל, ולגר הגר בתוכם; כי לכל-העם בשגגה:    ס    27 ואם-נפש אחת תחטא בשגגה; והקריבה עז בת-שנתה לחטאת: 28 וכפר הכהן, על-הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה; לכפר עליו ונסלח לו: 29 האזרח בבני ישראל, ולגר הגר בתוכם; תורה אחת יהיה לכם, לעשה בשגגה: 30 והנפש אשר-תעשה ביד רמה, מן-האזרח ומן-הגר, את-יהוה הוא מגדף; ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה: 31 כי דבר-יהוה בזה, ואת-מצותו הפר; הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה:    פ

32 ויהיו בני-ישראל במדבר; וימצאו, איש מקשש עצים ביום השבת: 33 ויקריבו אתו, המצאים אתו מקשש עצים; אל-משה ואל-אהרן, ואל כל-העדה: 34 ויניחו אתו במשמר; כי לא פרש, מה-יעשה לו:    ס    35 ויאמר יהוה אל-משה, מות יומת האיש; רגום אתו באבנים כל-העדה, מחוץ למחנה: 36 ויציאו אתו כל-העדה, אל-מחוץ למחנה, וירגמו אתו באבנים וימת; כאשר צוה יהוה את-משה:    פ

37 ויאמר יהוה אל-משה לאמר: 38 דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם, ועשו להם ציצת על-כנפי בגדיהם לדרתם; ונתנו על-ציצת הכנף פתיל תכלת: 39 והיה לכם לציצת, וראיתם אתו, וזכרתם את-כל-מצות יהוה, ועשיתם אתם; ולא-תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אשר-אתם זנים אחריהם: 40 למען תזכרו, ועשיתם את-כל-מצותי; והייתם קדשים לאלהיכם: 41 אני יהוה אלהיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, להיות לכם לאלהים; אני יהוה אלהיכם:    פ

פרק הבא, במדבר, תנ"ך