יח ויאמר יהוה אל-אהרן, אתה, ובניך ובית-אביך אתך, תשאו את-עון המקדש; ואתה ובניך אתך, תשאו את-עון כהנתכם: 2 וגם את-אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך, וילוו עליך וישרתוך; ואתה ובניך אתך, לפני אהל העדת: 3 ושמרו משמרתך, ומשמרת כל-האהל; אך אל-כלי הקדש ואל-המזבח לא יקרבו, ולא-ימתו גם-הם גם-אתם: 4 ונלוו עליך, ושמרו, את-משמרת אהל מועד, לכל עבדת האהל; וזר לא-יקרב אליכם: 5 ושמרתם, את משמרת הקדש, ואת משמרת המזבח; ולא-יהיה עוד קצף על-בני ישראל: 6 ואני, הנה לקחתי את-אחיכם הלוים, מתוך בני ישראל; לכם מתנה נתנים ליהוה, לעבד את-עבדת אהל מועד: 7 ואתה ובניך אתך תשמרו את-כהנתכם לכל-דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם; עבדת מתנה, אתן את-כהנתכם, והזר הקרב יומת: ס 8 וידבר יהוה אל-אהרן, ואני הנה נתתי לך, את-משמרת תרומתי; לכל-קדשי בני-ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק-עולם: 9 זה-יהיה לך מקדש הקדשים מן-האש; כל-קרבנם לכל-מנחתם ולכל-חטאתם, ולכל-אשמם אשר ישיבו לי, קדש קדשים לך הוא ולבניך: 10 בקדש הקדשים תאכלנו; כל-זכר יאכל אתו, קדש יהיה-לך: 11 וזה-לך תרומת מתנם, לכל-תנופת בני ישראל, לך נתתים, ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם; כל-טהור בביתך יאכל אתו: 12 כל חלב יצהר, וכל-חלב תירוש ודגן; ראשיתם אשר-יתנו ליהוה לך נתתים: 13 בכורי כל-אשר בארצם אשר-יביאו ליהוה לך יהיה; כל-טהור בביתך יאכלנו: 14 כל-חרם בישראל לך יהיה: 15 כל-פטר רחם לכל-בשר אשר-יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה-לך; אך פדה תפדה, את בכור האדם, ואת בכור-הבהמה הטמאה תפדה: 16 ופדויו מבן-חדש תפדה, בערכך, כסף חמשת שקלים בשקל הקדש; עשרים גרה הוא: 17 אך בכור-שור או-בכור כשב או-בכור עז לא תפדה קדש הם; את-דמם תזרק על-המזבח ואת-חלבם תקטיר, אשה לריח ניחח ליהוה: 18 ובשרם יהיה-לך; כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה: 19 כל תרומת הקדשים, אשר ירימו בני-ישראל ליהוה, נתתי לך, ולבניך ולבנתיך אתך לחק-עולם; ברית מלח עולם הוא לפני יהוה, לך ולזרעך אתך: 20 ויאמר יהוה אל-אהרן, בארצם לא תנחל, וחלק לא-יהיה לך בתוכם; אני חלקך ונחלתך, בתוך בני ישראל: ס 21 ולבני לוי, הנה נתתי כל-מעשר בישראל לנחלה; חלף עבדתם אשר-הם עבדים, את-עבדת אהל מועד: 22 ולא-יקרבו עוד בני ישראל אל-אהל מועד; לשאת חטא למות: 23 ועבד הלוי הוא, את-עבדת אהל מועד, והם ישאו עונם; חקת עולם לדרתיכם, ובתוך בני ישראל, לא ינחלו נחלה: 24 כי את-מעשר בני-ישראל, אשר ירימו ליהוה תרומה, נתתי ללוים לנחלה; על-כן אמרתי להם, בתוך בני ישראל, לא ינחלו נחלה: פ
25 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 26 ואל-הלוים תדבר ואמרת אלהם, כי-תקחו מאת בני-ישראל את-המעשר, אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם; והרמתם ממנו תרומת יהוה, מעשר מן-המעשר: 27 ונחשב לכם תרומתכם; כדגן מן-הגרן, וכמלאה מן-היקב: 28 כן תרימו גם-אתם תרומת יהוה, מכל מעשרתיכם, אשר תקחו, מאת בני ישראל; ונתתם ממנו את-תרומת יהוה, לאהרן הכהן: 29 מכל מתנתיכם, תרימו את כל-תרומת יהוה; מכל-חלבו, את-מקדשו ממנו: 30 ואמרת אלהם; בהרימכם את-חלבו ממנו, ונחשב ללוים, כתבואת גרן וכתבואת יקב: 31 ואכלתם אתו בכל-מקום, אתם וביתכם; כי-שכר הוא לכם, חלף עבדתכם באהל מועד: 32 ולא-תשאו עליו חטא, בהרימכם את-חלבו ממנו; ואת-קדשי בני-ישראל לא תחללו ולא תמותו: פ