כא וישמע הכנעני מלך-ערד ישב הנגב, כי בא ישראל, דרך האתרים; וילחם בישראל, וישב ממנו שבי: 2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר; אם-נתן תתן את-העם הזה בידי, והחרמתי את-עריהם: 3 וישמע יהוה בקול ישראל, ויתן את-הכנעני, ויחרם אתהם ואת-עריהם; ויקרא שם-המקום חרמה: פ
4 ויסעו מהר ההר דרך ים-סוף, לסבב את-ארץ אדום; ותקצר נפש-העם בדרך: 5 וידבר העם, באלהים ובמשה, למה העליתנו ממצרים, למות במדבר; כי אין לחם ואין מים, ונפשנו קצה, בלחם הקלקל: 6 וישלח יהוה בעם, את הנחשים השרפים, וינשכו את-העם; וימת עם-רב מישראל: 7 ויבא העם אל-משה ויאמרו חטאנו, כי-דברנו ביהוה ובך, התפלל אל-יהוה, ויסר מעלינו את-הנחש; ויתפלל משה בעד העם: 8 ויאמר יהוה אל-משה, עשה לך שרף, ושים אתו על-נס; והיה כל-הנשוך, וראה אתו וחי: 9 ויעש משה נחש נחשת, וישמהו על-הנס; והיה, אם-נשך הנחש את-איש, והביט אל-נחש הנחשת וחי: 10 ויסעו בני ישראל; ויחנו באבת: 11 ויסעו מאבת; ויחנו בעיי העברים, במדבר אשר על-פני מואב, ממזרח השמש: 12 משם נסעו; ויחנו בנחל זרד: 13 משם נסעו, ויחנו, מעבר ארנון אשר במדבר, היצא מגבול האמרי; כי ארנון גבול מואב, בין מואב ובין האמרי: 14 על-כן יאמר, בספר מלחמת יהוה; את-והב בסופה, ואת-הנחלים ארנון: 15 ואשד הנחלים, אשר נטה לשבת ער; ונשען לגבול מואב: 16 ומשם בארה; הוא הבאר, אשר אמר יהוה למשה, אסף את-העם, ואתנה להם מים: ס 17 אז ישיר ישראל, את-השירה הזאת; עלי באר ענו-לה: 18 באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם, במחקק במשענתם; וממדבר מתנה: 19 וממתנה נחליאל; ומנחליאל במות: 20 ומבמות, הגיא אשר בשדה מואב, ראש הפסגה; ונשקפה על-פני הישימן: פ
21 וישלח ישראל מלאכים, אל-סיחן מלך-האמרי לאמר: 22 אעברה בארצך, לא נטה בשדה ובכרם, לא נשתה מי באר; בדרך המלך נלך, עד אשר-נעבר גבלך: 23 ולא-נתן סיחן את-ישראל עבר בגבלו, ויאסף סיחן את-כל-עמו, ויצא לקראת ישראל המדברה, ויבא יהצה; וילחם בישראל: 24 ויכהו ישראל לפי-חרב; ויירש את-ארצו מארנן, עד-יבק עד-בני עמון, כי עז, גבול בני עמון: 25 ויקח ישראל, את כל-הערים האלה; וישב ישראל בכל-ערי האמרי, בחשבון ובכל-בנתיה: 26 כי חשבון, עיר, סיחן מלך האמרי הוא; והוא נלחם, במלך מואב הראשון, ויקח את-כל-ארצו מידו עד-ארנן: 27 על-כן יאמרו המשלים באו חשבון; תבנה ותכונן עיר סיחון: 28 כי-אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחן; אכלה ער מואב, בעלי במות ארנן: 29 אוי-לך מואב, אבדת עם-כמוש; נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית, למלך אמרי סיחון: 30 ונירם אבד חשבון עד-דיבון; ונשים עד-נפח, אשר עד-מידבא: 31 וישב ישראל, בארץ האמרי: 32 וישלח משה לרגל את-יעזר, וילכדו בנתיה; ויירש (ויורש) את-האמרי אשר-שם: 33 ויפנו ויעלו, דרך הבשן; ויצא עוג מלך-הבשן לקראתם הוא וכל-עמו למלחמה אדרעי: 34 ויאמר יהוה אל-משה אל-תירא אתו, כי בידך נתתי אתו ואת-כל-עמו ואת-ארצו; ועשית לו, כאשר עשית, לסיחן מלך האמרי, אשר יושב בחשבון: 35 ויכו אתו ואת-בניו ואת-כל-עמו, עד-בלתי השאיר-לו שריד; ויירשו את-ארצו: