לו ויקרבו ראשי האבות, למשפחת בני-גלעד בן-מכיר בן-מנשה, ממשפחת בני יוסף; וידברו לפני משה ולפני הנשאים, ראשי אבות לבני ישראל: 2 ויאמרו, את-אדני צוה יהוה, לתת את-הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל; ואדני צוה ביהוה, לתת, את-נחלת צלפחד אחינו לבנתיו: 3 והיו לאחד מבני שבטי בני-ישראל לנשים, ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו, ונוסף על נחלת המטה, אשר תהיינה להם; ומגרל נחלתנו יגרע: 4 ואם-יהיה היבל לבני ישראל, ונוספה נחלתן, על נחלת המטה, אשר תהיינה להם; ומנחלת מטה אבתינו, יגרע נחלתן: 5 ויצו משה את-בני ישראל, על-פי יהוה לאמר; כן מטה בני-יוסף דברים: 6 זה הדבר אשר-צוה יהוה, לבנות צלפחד לאמר, לטוב בעיניהם תהיינה לנשים; אך, למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים: 7 ולא-תסב נחלה לבני ישראל, ממטה אל-מטה; כי איש, בנחלת מטה אבתיו, ידבקו בני ישראל: 8 וכל-בת ירשת נחלה, ממטות בני ישראל, לאחד, ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה; למען, יירשו בני ישראל, איש נחלת אבתיו: 9 ולא-תסב נחלה ממטה למטה אחר; כי-איש בנחלתו, ידבקו מטות בני ישראל: 10 כאשר צוה יהוה את-משה; כן עשו בנות צלפחד: 11 ותהיינה מחלה תרצה, וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד; לבני דדיהן לנשים: 12 ממשפחת בני-מנשה בן-יוסף היו לנשים; ותהי נחלתן, על-מטה משפחת אביהן: 13 אלה המצות והמשפטים, אשר צוה יהוה ביד-משה אל-בני ישראל; בערבת מואב, על ירדן ירחו: