ו וידבר יהוה אל-משה לאמר: 2 דבר אל-בני ישראל, ואמרת אלהם; איש או-אשה, כי יפלא לנדר נדר נזיר, להזיר ליהוה: 3 מיין ושכר יזיר, חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה; וכל-משרת ענבים לא ישתה, וענבים לחים ויבשים לא יאכל: 4 כל ימי נזרו; מכל אשר יעשה מגפן היין, מחרצנים ועד-זג לא יאכל: 5 כל-ימי נדר נזרו, תער לא-יעבר על-ראשו; עד-מלאת הימם אשר-יזיר ליהוה קדש יהיה, גדל פרע שער ראשו: 6 כל-ימי הזירו ליהוה; על-נפש מת לא יבא: 7 לאביו ולאמו, לאחיו ולאחתו, לא-יטמא להם במתם; כי נזר אלהיו על-ראשו: 8 כל ימי נזרו; קדש הוא ליהוה: 9 וכי-ימות מת עליו בפתע פתאם, וטמא ראש נזרו; וגלח ראשו ביום טהרתו, ביום השביעי יגלחנו: 10 וביום השמיני, יבא שתי תרים, או שני בני יונה; אל-הכהן, אל-פתח אהל מועד: 11 ועשה הכהן, אחד לחטאת ואחד לעלה, וכפר עליו, מאשר חטא על-הנפש; וקדש את-ראשו ביום ההוא: 12 והזיר ליהוה את-ימי נזרו, והביא כבש בן-שנתו לאשם; והימים הראשנים יפלו, כי טמא נזרו: 13 וזאת תורת הנזיר; ביום, מלאת ימי נזרו, יביא אתו, אל-פתח אהל מועד: 14 והקריב את-קרבנו ליהוה כבש בן-שנתו תמים אחד לעלה, וכבשה אחת בת-שנתה תמימה לחטאת; ואיל-אחד תמים לשלמים: 15 וסל מצות, סלת חלת בלולת בשמן, ורקיקי מצות משחים בשמן; ומנחתם ונסכיהם: 16 והקריב הכהן לפני יהוה; ועשה את-חטאתו ואת-עלתו: 17 ואת-האיל יעשה זבח שלמים ליהוה, על סל המצות; ועשה הכהן, את-מנחתו ואת-נסכו: 18 וגלח הנזיר, פתח אהל מועד את-ראש נזרו; ולקח, את-שער ראש נזרו, ונתן על-האש, אשר-תחת זבח השלמים: 19 ולקח הכהן את-הזרע בשלה מן-האיל, וחלת מצה אחת מן-הסל, ורקיק מצה אחד; ונתן על-כפי הנזיר, אחר התגלחו את-נזרו: 20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה, קדש הוא לכהן, על חזה התנופה, ועל שוק התרומה; ואחר ישתה הנזיר יין: 21 זאת תורת הנזיר אשר ידר, קרבנו ליהוה על-נזרו, מלבד אשר-תשיג ידו; כפי נדרו אשר ידר, כן יעשה, על תורת נזרו: פ
22 וידבר יהוה אל-משה לאמר: 23 דבר אל-אהרן ואל-בניו לאמר, כה תברכו את-בני ישראל; אמור להם: ס 24 יברכך יהוה וישמרך: ס 25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ס 26 ישא יהוה פניו אליך, וישם לך שלום: ס 27 ושמו את-שמי על-בני ישראל; ואני אברכם: פ