יב ויאמר יהוה אל-אברם, לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך; אל-הארץ אשר אראך: 2 ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך; והיה ברכה: 3 ואברכה מברכיך, ומקללך אאר; ונברכו בך, כל משפחת האדמה: 4 וילך אברם, כאשר דבר אליו יהוה, וילך אתו לוט; ואברם, בן-חמש שנים ושבעים שנה, בצאתו מחרן: 5 ויקח אברם את-שרי אשתו ואת-לוט בן-אחיו, ואת-כל-רכושם אשר רכשו, ואת-הנפש אשר-עשו בחרן; ויצאו, ללכת ארצה כנען, ויבאו ארצה כנען: 6 ויעבר אברם בארץ, עד מקום שכם, עד אלון מורה; והכנעני אז בארץ: 7 וירא יהוה אל-אברם, ויאמר לזרעך, אתן את-הארץ הזאת; ויבן שם מזבח, ליהוה הנראה אליו: 8 ויעתק משם ההרה, מקדם לבית-אל ויט אהלה; בית-אל מים והעי מקדם, ויבן-שם מזבח ליהוה, ויקרא בשם יהוה: 9 ויסע אברם, הלוך ונסוע הנגבה: פ
10 ויהי רעב בארץ; וירד אברם מצרימה לגור שם, כי-כבד הרעב בארץ: 11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה; ויאמר אל-שרי אשתו, הנה-נא ידעתי, כי אשה יפת-מראה את: 12 והיה, כי-יראו אתך המצרים, ואמרו אשתו זאת; והרגו אתי ואתך יחיו: 13 אמרי-נא אחתי את; למען ייטב-לי בעבורך, וחיתה נפשי בגללך: 14 ויהי כבוא אברם מצרימה; ויראו המצרים את-האשה, כי-יפה הוא מאד: 15 ויראו אתה שרי פרעה, ויהללו אתה אל-פרעה; ותקח האשה בית פרעה: 16 ולאברם היטיב בעבורה; ויהי-לו צאן-ובקר וחמרים, ועבדים ושפחת, ואתנת וגמלים: 17 וינגע יהוה את-פרעה נגעים גדלים ואת-ביתו; על-דבר שרי אשת אברם: 18 ויקרא פרעה לאברם, ויאמר מה-זאת עשית לי; למה לא-הגדת לי, כי אשתך הוא: 19 למה אמרת אחתי הוא, ואקח אתה לי לאשה; ועתה הנה אשתך קח ולך: 20 ויצו עליו פרעה אנשים; וישלחו אתו ואת-אשתו ואת-כל-אשר-לו: