טו אחר הדברים האלה, היה דבר-יהוה אל-אברם, במחזה לאמר; אל-תירא אברם, אנכי מגן לך, שכרך הרבה מאד: 2 ויאמר אברם, אדני יהוה מה-תתן-לי, ואנכי הולך ערירי; ובן-משק ביתי, הוא דמשק אליעזר: 3 ויאמר אברם, הן לי, לא נתתה זרע; והנה בן-ביתי יורש אתי: 4 והנה דבר-יהוה אליו לאמר, לא יירשך זה; כי-אם אשר יצא ממעיך, הוא יירשך: 5 ויוצא אתו החוצה, ויאמר הבט-נא השמימה, וספר הכוכבים, אם-תוכל לספר אתם; ויאמר לו, כה יהיה זרעך: 6 והאמן ביהוה; ויחשבה לו צדקה: 7 ויאמר אליו; אני יהוה, אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את-הארץ הזאת לרשתה: 8 ויאמר; אדני יהוה, במה אדע כי אירשנה: 9 ויאמר אליו, קחה לי עגלה משלשת, ועז משלשת ואיל משלש; ותר וגוזל: 10 ויקח-לו את-כל-אלה, ויבתר אתם בתוך, ויתן איש-בתרו לקראת רעהו; ואת-הצפר לא בתר: 11 וירד העיט על-הפגרים; וישב אתם אברם: 12 ויהי השמש לבוא, ותרדמה נפלה על-אברם; והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו: 13 ויאמר לאברם, ידע תדע כי-גר יהיה זרעך, בארץ לא להם, ועבדום וענו אתם; ארבע מאות שנה: 14 וגם את-הגוי אשר יעבדו דן אנכי; ואחרי-כן יצאו ברכש גדול: 15 ואתה תבוא אל-אבתיך בשלום; תקבר בשיבה טובה: 16 ודור רביעי ישובו הנה; כי לא-שלם עון האמרי עד-הנה: 17 ויהי השמש באה, ועלטה היה; והנה תנור עשן ולפיד אש, אשר עבר, בין הגזרים האלה: 18 ביום ההוא, כרת יהוה את-אברם ברית לאמר; לזרעך, נתתי את-הארץ הזאת, מנהר מצרים, עד-הנהר הגדל נהר-פרת: 19 את-הקיני ואת-הקנזי, ואת הקדמני: 20 ואת-החתי ואת-הפרזי ואת-הרפאים: 21 ואת-האמרי ואת-הכנעני, ואת-הגרגשי ואת-היבוסי: ס