טז ושרי אשת אברם, לא ילדה לו; ולה שפחה מצרית ושמה הגר: 2 ותאמר שרי אל-אברם, הנה-נא עצרני יהוה מלדת, בא-נא אל-שפחתי, אולי אבנה ממנה; וישמע אברם לקול שרי: 3 ותקח שרי אשת-אברם, את-הגר המצרית שפחתה, מקץ עשר שנים, לשבת אברם בארץ כנען; ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה: 4 ויבא אל-הגר ותהר; ותרא כי הרתה, ותקל גברתה בעיניה: 5 ותאמר שרי אל-אברם חמסי עליך, אנכי, נתתי שפחתי בחיקך, ותרא כי הרתה, ואקל בעיניה; ישפט יהוה ביני וביניך: 6 ויאמר אברם אל-שרי, הנה שפחתך בידך, עשי-לה הטוב בעיניך; ותענה שרי, ותברח מפניה: 7 וימצאה מלאך יהוה על-עין המים במדבר; על-העין בדרך שור: 8 ויאמר, הגר שפחת שרי אי-מזה באת ואנה תלכי; ותאמר מפני שרי גברתי, אנכי ברחת: 9 ויאמר לה מלאך יהוה, שובי אל-גברתך; והתעני תחת ידיה: 10 ויאמר לה מלאך יהוה, הרבה ארבה את-זרעך; ולא יספר מרב: 11 ויאמר לה מלאך יהוה, הנך הרה וילדת בן; וקראת שמו ישמעאל, כי-שמע יהוה אל-עניך: 12 והוא יהיה פרא אדם, ידו בכל, ויד כל בו; ועל-פני כל-אחיו ישכן: 13 ותקרא שם-יהוה הדבר אליה, אתה אל ראי; כי אמרה, הגם הלם ראיתי אחרי ראי: 14 על-כן קרא לבאר, באר לחי ראי; הנה בין-קדש ובין ברד: 15 ותלד הגר לאברם בן; ויקרא אברם שם-בנו אשר-ילדה הגר ישמעאל: 16 ואברם בן-שמנים שנה ושש שנים; בלדת-הגר את-ישמעאל לאברם: ס