כד ואברהם זקן, בא בימים; ויהוה ברך את-אברהם בכל: 2 ויאמר אברהם, אל-עבדו זקן ביתו, המשל בכל-אשר-לו; שים-נא ידך תחת ירכי: 3 ואשביעך, ביהוה אלהי השמים, ואלהי הארץ; אשר לא-תקח אשה לבני, מבנות הכנעני, אשר אנכי יושב בקרבו: 4 כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלך; ולקחת אשה לבני ליצחק: 5 ויאמר אליו העבד, אולי לא-תאבה האשה, ללכת אחרי אל-הארץ הזאת; ההשב אשיב את-בנך, אל-הארץ אשר-יצאת משם: 6 ויאמר אליו אברהם; השמר לך, פן-תשיב את-בני שמה: 7 יהוה אלהי השמים, אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי, ואשר דבר-לי ואשר נשבע-לי לאמר, לזרעך, אתן את-הארץ הזאת; הוא, ישלח מלאכו לפניך, ולקחת אשה לבני משם: 8 ואם-לא תאבה האשה ללכת אחריך, ונקית משבעתי זאת; רק את-בני, לא תשב שמה: 9 וישם העבד את-ידו, תחת ירך אברהם אדניו; וישבע לו, על-הדבר הזה: 10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך, וכל-טוב אדניו בידו; ויקם, וילך אל-ארם נהרים אל-עיר נחור: 11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל-באר המים; לעת ערב, לעת צאת השאבת: 12 ויאמר יהוה, אלהי אדני אברהם, הקרה-נא לפני היום; ועשה-חסד עם אדני אברהם: 13 הנה אנכי נצב על-עין המים; ובנות אנשי העיר, יצאת לשאב מים: 14 והיה הנער, אשר אמר אליה הטי-נא כדך ואשתה, ואמרה שתה, וגם-גמליך אשקה; אתה הכחת לעבדך ליצחק, ובה אדע, כי-עשית חסד עם-אדני: 15 ויהי-הוא, טרם כלה לדבר, והנה רבקה יצאת, אשר ילדה לבתואל בן-מלכה, אשת נחור אחי אברהם; וכדה על-שכמה: 16 והנער, טבת מראה מאד, בתולה ואיש לא ידעה; ותרד העינה, ותמלא כדה ותעל: 17 וירץ העבד לקראתה; ויאמר הגמיאיני נא מעט-מים מכדך: 18 ותאמר שתה אדני; ותמהר, ותרד כדה על-ידה ותשקהו: 19 ותכל להשקתו; ותאמר, גם לגמליך אשאב, עד אם-כלו לשתת: 20 ותמהר, ותער כדה אל-השקת, ותרץ עוד אל-הבאר לשאב; ותשאב לכל-גמליו: 21 והאיש משתאה לה; מחריש לדעת, ההצליח יהוה דרכו אם-לא: 22 ויהי, כאשר כלו הגמלים לשתות, ויקח האיש נזם זהב, בקע משקלו; ושני צמידים על-ידיה, עשרה זהב משקלם: 23 ויאמר בת-מי את, הגידי נא לי; היש בית-אביך מקום לנו ללין: 24 ותאמר אליו, בת-בתואל אנכי; בן-מלכה אשר ילדה לנחור: 25 ותאמר אליו, גם-תבן גם-מספוא רב עמנו; גם-מקום ללון: 26 ויקד האיש, וישתחו ליהוה: 27 ויאמר, ברוך יהוה אלהי אדני אברהם, אשר לא-עזב חסדו ואמתו מעם אדני; אנכי, בדרך נחני יהוה, בית אחי אדני: 28 ותרץ הנער, ותגד לבית אמה; כדברים האלה: 29 ולרבקה אח ושמו לבן; וירץ לבן אל-האיש החוצה אל-העין: 30 ויהי כראת את-הנזם, ואת-הצמדים על-ידי אחתו, וכשמעו, את-דברי רבקה אחתו לאמר, כה-דבר אלי האיש; ויבא אל-האיש, והנה עמד על-הגמלים על-העין: 31 ויאמר בוא ברוך יהוה; למה תעמד בחוץ, ואנכי פניתי הבית, ומקום לגמלים: 32 ויבא האיש הביתה, ויפתח הגמלים; ויתן תבן ומספוא לגמלים, ומים לרחץ רגליו, ורגלי האנשים אשר אתו: 33 ויישם (ויושם) לפניו לאכל, ויאמר לא אכל, עד אם-דברתי דברי; ויאמר דבר: 34 ויאמר; עבד אברהם אנכי: 35 ויהוה ברך את-אדני מאד ויגדל; ויתן-לו צאן ובקר וכסף וזהב, ועבדם ושפחת, וגמלים וחמרים: 36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני, אחרי זקנתה; ויתן-לו את-כל-אשר-לו: 37 וישבעני אדני לאמר; לא-תקח אשה לבני, מבנות הכנעני, אשר אנכי ישב בארצו: 38 אם-לא אל-בית-אבי תלך ואל-משפחתי; ולקחת אשה לבני: 39 ואמר אל-אדני; אלי לא-תלך האשה אחרי: 40 ויאמר אלי; יהוה אשר-התהלכתי לפניו, ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך, ולקחת אשה לבני, ממשפחתי ומבית אבי: 41 אז תנקה מאלתי, כי תבוא אל-משפחתי; ואם-לא יתנו לך, והיית נקי מאלתי: 42 ואבא היום אל-העין; ואמר, יהוה אלהי אדני אברהם, אם-ישך-נא מצליח דרכי, אשר אנכי הלך עליה: 43 הנה אנכי נצב על-עין המים; והיה העלמה היצאת לשאב, ואמרתי אליה, השקיני-נא מעט-מים מכדך: 44 ואמרה אלי גם-אתה שתה, וגם לגמליך אשאב; הוא האשה, אשר-הכיח יהוה לבן-אדני: 45 אני טרם אכלה לדבר אל-לבי, והנה רבקה יצאת וכדה על-שכמה, ותרד העינה ותשאב; ואמר אליה השקיני נא: 46 ותמהר, ותורד כדה מעליה, ותאמר שתה, וגם-גמליך אשקה; ואשת וגם הגמלים השקתה: 47 ואשאל אתה, ואמר בת-מי את, ותאמר, בת-בתואל בן-נחור, אשר ילדה-לו מלכה; ואשם הנזם על-אפה, והצמידים על-ידיה: 48 ואקד ואשתחוה ליהוה; ואברך, את-יהוה אלהי אדני אברהם, אשר הנחני בדרך אמת, לקחת את-בת-אחי אדני לבנו: 49 ועתה אם-ישכם עשים חסד ואמת את-אדני הגידו לי; ואם-לא הגידו לי, ואפנה על-ימין או על-שמאל: 50 ויען לבן ובתואל ויאמרו, מיהוה יצא הדבר; לא נוכל דבר אליך רע או-טוב: 51 הנה-רבקה לפניך קח ולך; ותהי אשה לבן-אדניך, כאשר דבר יהוה: 52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את-דבריהם; וישתחו ארצה ליהוה: 53 ויוצא העבד כלי-כסף וכלי זהב ובגדים, ויתן לרבקה; ומגדנת, נתן לאחיה ולאמה: 54 ויאכלו וישתו, הוא והאנשים אשר-עמו וילינו; ויקומו בבקר, ויאמר שלחני לאדני: 55 ויאמר אחיה ואמה, תשב הנער אתנו ימים או עשור; אחר תלך: 56 ויאמר אלהם אל-תאחרו אתי, ויהוה הצליח דרכי; שלחוני ואלכה לאדני: 57 ויאמרו נקרא לנער; ונשאלה את-פיה: 58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה, התלכי עם-האיש הזה; ותאמר אלך: 59 וישלחו את-רבקה אחתם ואת-מנקתה; ואת-עבד אברהם ואת-אנשיו: 60 ויברכו את-רבקה ויאמרו לה, אחתנו את היי לאלפי רבבה; ויירש זרעך, את שער שנאיו: 61 ותקם רבקה ונערתיה, ותרכבנה על-הגמלים, ותלכנה אחרי האיש; ויקח העבד את-רבקה וילך: 62 ויצחק בא מבוא, באר לחי ראי; והוא יושב בארץ הנגב: 63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב; וישא עיניו וירא, והנה גמלים באים: 64 ותשא רבקה את-עיניה, ותרא את-יצחק; ותפל מעל הגמל: 65 ותאמר אל-העבד, מי-האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו, ויאמר העבד הוא אדני; ותקח הצעיף ותתכס: 66 ויספר העבד ליצחק; את כל-הדברים אשר עשה: 67 ויבאה יצחק, האהלה שרה אמו, ויקח את-רבקה ותהי-לו לאשה ויאהבה; וינחם יצחק אחרי אמו: פ