פרק קודם, בראשית, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

בראשית פרק ג

ג והנחש היה ערום, מכל חית השדה, אשר עשה יהוה אלהים; ויאמר אל-האשה, אף כי-אמר אלהים, לא תאכלו, מכל עץ הגן: 2 ותאמר האשה אל-הנחש; מפרי עץ-הגן נאכל: 3 ומפרי העץ אשר בתוך-הגן, אמר אלהים, לא תאכלו ממנו, ולא תגעו בו; פן-תמתון: 4 ויאמר הנחש אל-האשה; לא-מות תמתון: 5 כי ידע אלהים, כי, ביום אכלכם ממנו, ונפקחו עיניכם; והייתם כאלהים, ידעי טוב ורע: 6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה-הוא לעינים, ונחמד העץ להשכיל, ותקח מפריו ותאכל; ותתן גם-לאישה עמה ויאכל: 7 ותפקחנה עיני שניהם, וידעו, כי עירמם הם; ויתפרו עלה תאנה, ויעשו להם חגרת: 8 וישמעו את-קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום; ויתחבא האדם ואשתו, מפני יהוה אלהים, בתוך עץ הגן: 9 ויקרא יהוה אלהים אל-האדם; ויאמר לו איכה: 10 ויאמר את-קלך שמעתי בגן; ואירא כי-עירם אנכי ואחבא: 11 ויאמר מי הגיד לך, כי עירם אתה; המן-העץ, אשר צויתיך לבלתי אכל-ממנו אכלת: 12 ויאמר האדם; האשה אשר נתתה עמדי, הוא נתנה-לי מן-העץ ואכל: 13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה-זאת עשית; ותאמר האשה, הנחש השיאני ואכל: 14 ויאמר יהוה אלהים אל-הנחש כי עשית זאת, ארור אתה מכל-הבהמה, ומכל חית השדה; על-גחנך תלך, ועפר תאכל כל-ימי חייך: 15 ואיבה אשית, בינך ובין האשה, ובין זרעך ובין זרעה; הוא ישופך ראש, ואתה תשופנו עקב:    ס    16 אל-האשה אמר, הרבה ארבה עצבונך והרנך, בעצב תלדי בנים; ואל-אישך תשוקתך, והוא ימשל-בך:    ס    17 ולאדם אמר, כי-שמעת לקול אשתך, ותאכל מן-העץ, אשר צויתיך לאמר, לא תאכל ממנו; ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה, כל ימי חייך: 18 וקוץ ודרדר תצמיח לך; ואכלת את-עשב השדה: 19 בזעת אפיך תאכל לחם, עד שובך אל-האדמה, כי ממנה לקחת; כי-עפר אתה, ואל-עפר תשוב: 20 ויקרא האדם שם אשתו חוה; כי הוא היתה אם כל-חי: 21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם:    פ

22 ויאמר יהוה אלהים, הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת טוב ורע; ועתה פן-ישלח ידו, ולקח גם מעץ החיים, ואכל וחי לעלם: 23 וישלחהו יהוה אלהים מגן-עדן; לעבד את-האדמה, אשר לקח משם: 24 ויגרש את-האדם; וישכן מקדם לגן-עדן את-הכרבים, ואת להט החרב המתהפכת, לשמר את-דרך עץ החיים:    ס   

פרק הבא, בראשית, תנ"ך