ד והאדם, ידע את-חוה אשתו; ותהר ותלד את-קין, ותאמר קניתי איש את-יהוה: 2 ותסף ללדת, את-אחיו את-הבל; ויהי-הבל רעה צאן, וקין היה עבד אדמה: 3 ויהי מקץ ימים; ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה: 4 והבל הביא גם-הוא מבכרות צאנו ומחלבהן; וישע יהוה, אל-הבל ואל-מנחתו: 5 ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה; ויחר לקין מאד, ויפלו פניו: 6 ויאמר יהוה אל-קין; למה חרה לך, ולמה נפלו פניך: 7 הלוא אם-תיטיב שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רבץ; ואליך תשוקתו, ואתה תמשל-בו: 8 ויאמר קין אל-הבל אחיו; ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל-הבל אחיו ויהרגהו: 9 ויאמר יהוה אל-קין, אי הבל אחיך; ויאמר לא ידעתי, השמר אחי אנכי: 10 ויאמר מה עשית; קול דמי אחיך, צעקים אלי מן-האדמה: 11 ועתה ארור אתה; מן-האדמה אשר פצתה את-פיה, לקחת את-דמי אחיך מידך: 12 כי תעבד את-האדמה, לא-תסף תת-כחה לך; נע ונד תהיה בארץ: 13 ויאמר קין אל-יהוה; גדול עוני מנשא: 14 הן גרשת אתי היום, מעל פני האדמה, ומפניך אסתר; והייתי נע ונד בארץ, והיה כל-מצאי יהרגני: 15 ויאמר לו יהוה, לכן כל-הרג קין, שבעתים יקם; וישם יהוה לקין אות, לבלתי הכות-אתו כל-מצאו: 16 ויצא קין מלפני יהוה; וישב בארץ-נוד קדמת-עדן: 17 וידע קין את-אשתו, ותהר ותלד את-חנוך; ויהי בנה עיר, ויקרא שם העיר, כשם בנו חנוך: 18 ויולד לחנוך את-עירד, ועירד ילד את-מחויאל; ומחייאל, ילד את-מתושאל, ומתושאל ילד את-למך: 19 ויקח-לו למך שתי נשים; שם האחת עדה, ושם השנית צלה: 20 ותלד עדה את-יבל; הוא היה, אבי ישב אהל ומקנה: 21 ושם אחיו יובל; הוא היה, אבי כל-תפש כנור ועוגב: 22 וצלה גם-הוא, ילדה את-תובל קין, לטש כל-חרש נחשת וברזל; ואחות תובל-קין נעמה: 23 ויאמר למך לנשיו, עדה וצלה שמען קולי, נשי למך, האזנה אמרתי; כי איש הרגתי לפצעי, וילד לחברתי: 24 כי שבעתים יקם-קין; ולמך שבעים ושבעה: 25 וידע אדם עוד את-אשתו, ותלד בן, ותקרא את-שמו שת; כי שת-לי אלהים זרע אחר, תחת הבל, כי הרגו קין: 26 ולשת גם-הוא ילד-בן, ויקרא את-שמו אנוש; אז הוחל, לקרא בשם יהוה: פ