מד ויצו את-אשר על-ביתו לאמר, מלא את-אמתחת האנשים אכל, כאשר יוכלון שאת; ושים כסף-איש בפי אמתחתו: 2 ואת-גביעי גביע הכסף, תשים בפי אמתחת הקטן, ואת כסף שברו; ויעש כדבר יוסף אשר דבר: 3 הבקר אור; והאנשים שלחו, המה וחמריהם: 4 הם יצאו את-העיר לא הרחיקו, ויוסף אמר לאשר על-ביתו, קום רדף אחרי האנשים; והשגתם ואמרת אלהם, למה שלמתם רעה תחת טובה: 5 הלוא זה, אשר ישתה אדני בו, והוא נחש ינחש בו; הרעתם אשר עשיתם: 6 וישגם; וידבר אלהם, את-הדברים האלה: 7 ויאמרו אליו, למה ידבר אדני, כדברים האלה; חלילה לעבדיך, מעשות כדבר הזה: 8 הן כסף, אשר מצאנו בפי אמתחתינו, השיבנו אליך מארץ כנען; ואיך, נגנב מבית אדניך, כסף או זהב: 9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת; וגם-אנחנו נהיה לאדני לעבדים: 10 ויאמר גם-עתה כדבריכם כן-הוא; אשר ימצא אתו יהיה-לי עבד, ואתם תהיו נקים: 11 וימהרו, ויורדו איש את-אמתחתו ארצה; ויפתחו איש אמתחתו: 12 ויחפש בגדול החל, ובקטן כלה; וימצא הגביע, באמתחת בנימן: 13 ויקרעו שמלתם; ויעמס איש על-חמרו, וישבו העירה: 14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף, והוא עודנו שם; ויפלו לפניו ארצה: 15 ויאמר להם יוסף, מה-המעשה הזה אשר עשיתם; הלוא ידעתם, כי-נחש ינחש איש אשר כמני: 16 ויאמר יהודה, מה-נאמר לאדני, מה-נדבר ומה-נצטדק; האלהים, מצא את-עון עבדיך, הננו עבדים לאדני, גם-אנחנו גם אשר-נמצא הגביע בידו: 17 ויאמר חלילה לי, מעשות זאת; האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה-לי עבד, ואתם עלו לשלום אל-אביכם: פ
18 ויגש אליו יהודה, ויאמר בי אדני, ידבר-נא עבדך דבר באזני אדני, ואל-יחר אפך בעבדך; כי כמוך כפרעה: 19 אדני שאל, את-עבדיו לאמר; היש-לכם אב או-אח: 20 ונאמר אל-אדני, יש-לנו אב זקן, וילד זקנים קטן; ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו: 21 ותאמר אל-עבדיך, הורדהו אלי; ואשימה עיני עליו: 22 ונאמר אל-אדני, לא-יוכל הנער לעזב את-אביו; ועזב את-אביו ומת: 23 ותאמר אל-עבדיך, אם-לא ירד אחיכם הקטן אתכם; לא תספון לראות פני: 24 ויהי כי עלינו, אל-עבדך אבי; ונגד-לו, את דברי אדני: 25 ויאמר אבינו; שבו שברו-לנו מעט-אכל: 26 ונאמר לא נוכל לרדת; אם-יש אחינו הקטן אתנו וירדנו, כי-לא נוכל, לראות פני האיש, ואחינו הקטן איננו אתנו: 27 ויאמר עבדך אבי אלינו; אתם ידעתם, כי שנים ילדה-לי אשתי: 28 ויצא האחד מאתי, ואמר אך טרף טרף; ולא ראיתיו עד-הנה: 29 ולקחתם גם-את-זה מעם פני וקרהו אסון; והורדתם את-שיבתי ברעה שאלה: 30 ועתה, כבאי אל-עבדך אבי, והנער איננו אתנו; ונפשו קשורה בנפשו: 31 והיה, כראותו כי-אין הנער ומת; והורידו עבדיך את-שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה: 32 כי עבדך ערב את-הנער, מעם אבי לאמר; אם-לא אביאנו אליך, וחטאתי לאבי כל-הימים: 33 ועתה, ישב-נא עבדך תחת הנער, עבד לאדני; והנער יעל עם-אחיו: 34 כי-איך אעלה אל-אבי, והנער איננו אתי; פן אראה ברע, אשר ימצא את-אבי: