מז ויבא יוסף ויגד לפרעה, ויאמר, אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל-אשר להם, באו מארץ כנען; והנם בארץ גשן: 2 ומקצה אחיו, לקח חמשה אנשים; ויצגם לפני פרעה: 3 ויאמר פרעה אל-אחיו מה-מעשיכם; ויאמרו אל-פרעה, רעה צאן עבדיך, גם-אנחנו גם-אבותינו: 4 ויאמרו אל-פרעה, לגור בארץ באנו, כי-אין מרעה, לצאן אשר לעבדיך, כי-כבד הרעב בארץ כנען; ועתה ישבו-נא עבדיך בארץ גשן: 5 ויאמר פרעה, אל-יוסף לאמר; אביך ואחיך באו אליך: 6 ארץ מצרים לפניך הוא, במיטב הארץ, הושב את-אביך ואת-אחיך; ישבו בארץ גשן, ואם-ידעת, ויש-בם אנשי-חיל, ושמתם שרי מקנה על-אשר-לי: 7 ויבא יוסף את-יעקב אביו, ויעמדהו לפני פרעה; ויברך יעקב את-פרעה: 8 ויאמר פרעה אל-יעקב; כמה ימי שני חייך: 9 ויאמר יעקב אל-פרעה, ימי שני מגורי, שלשים ומאת שנה; מעט ורעים, היו ימי שני חיי, ולא השיגו, את-ימי שני חיי אבתי, בימי מגוריהם: 10 ויברך יעקב את-פרעה; ויצא מלפני פרעה: 11 ויושב יוסף את-אביו ואת-אחיו, ויתן להם אחזה בארץ מצרים, במיטב הארץ בארץ רעמסס; כאשר צוה פרעה: 12 ויכלכל יוסף את-אביו ואת-אחיו, ואת כל-בית אביו; לחם לפי הטף: 13 ולחם אין בכל-הארץ, כי-כבד הרעב מאד; ותלה ארץ מצרים וארץ כנען, מפני הרעב: 14 וילקט יוסף, את-כל-הכסף הנמצא בארץ-מצרים ובארץ כנען, בשבר אשר-הם שברים; ויבא יוסף את-הכסף ביתה פרעה: 15 ויתם הכסף, מארץ מצרים ומארץ כנען, ויבאו כל-מצרים אל-יוסף לאמר הבה-לנו לחם, ולמה נמות נגדך; כי אפס כסף: 16 ויאמר יוסף הבו מקניכם, ואתנה לכם במקניכם; אם-אפס כסף: 17 ויביאו את-מקניהם אל-יוסף, ויתן להם יוסף לחם בסוסים, ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים; וינהלם בלחם בכל-מקנהם, בשנה ההוא: 18 ותתם השנה ההוא, ויבאו אליו בשנה השנית, ויאמרו לו לא-נכחד מאדני, כי אם-תם הכסף, ומקנה הבהמה אל-אדני; לא נשאר לפני אדני, בלתי אם-גויתנו ואדמתנו: 19 למה נמות לעיניך, גם-אנחנו גם אדמתנו, קנה-אתנו ואת-אדמתנו בלחם; ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה, ותן-זרע, ונחיה ולא נמות, והאדמה לא תשם: 20 ויקן יוסף את-כל-אדמת מצרים לפרעה, כי-מכרו מצרים איש שדהו, כי-חזק עלהם הרעב; ותהי הארץ לפרעה: 21 ואת-העם, העביר אתו לערים; מקצה גבול-מצרים ועד-קצהו: 22 רק אדמת הכהנים לא קנה; כי חק לכהנים מאת פרעה, ואכלו את-חקם אשר נתן להם פרעה, על-כן לא מכרו את-אדמתם: 23 ויאמר יוסף אל-העם, הן קניתי אתכם היום ואת-אדמתכם לפרעה; הא-לכם זרע, וזרעתם את-האדמה: 24 והיה בתבואת, ונתתם חמישית לפרעה; וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם: 25 ויאמרו החיתנו; נמצא-חן בעיני אדני, והיינו עבדים לפרעה: 26 וישם אתה יוסף לחק עד-היום הזה על-אדמת מצרים לפרעה לחמש; רק אדמת הכהנים לבדם, לא היתה לפרעה: 27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן; ויאחזו בה, ויפרו וירבו מאד: 28 ויחי יעקב בארץ מצרים, שבע עשרה שנה; ויהי ימי-יעקב שני חייו, שבע שנים, וארבעים ומאת שנה: 29 ויקרבו ימי-ישראל למות, ויקרא לבנו ליוסף, ויאמר לו אם-נא מצאתי חן בעיניך, שים-נא ידך תחת ירכי; ועשית עמדי חסד ואמת, אל-נא תקברני במצרים: 30 ושכבתי עם-אבתי, ונשאתני ממצרים, וקברתני בקברתם; ויאמר אנכי אעשה כדברך: 31 ויאמר, השבעה לי, וישבע לו; וישתחו ישראל על-ראש המטה: פ