מח ויהי, אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חלה; ויקח את-שני בניו עמו, את-מנשה ואת-אפרים: 2 ויגד ליעקב, ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך; ויתחזק ישראל, וישב על-המטה: 3 ויאמר יעקב אל-יוסף, אל שדי נראה-אלי בלוז בארץ כנען; ויברך אתי: 4 ויאמר אלי, הנני מפרך והרביתך, ונתתיך לקהל עמים; ונתתי את-הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם: 5 ועתה שני-בניך הנולדים לך בארץ מצרים, עד-באי אליך מצרימה לי-הם; אפרים ומנשה, כראובן ושמעון יהיו-לי: 6 ומולדתך אשר-הולדת אחריהם לך יהיו; על שם אחיהם יקראו בנחלתם: 7 ואני בבאי מפדן, מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך, בעוד כברת-ארץ לבא אפרתה; ואקברה שם בדרך אפרת, הוא בית לחם: 8 וירא ישראל את-בני יוסף; ויאמר מי-אלה: 9 ויאמר יוסף אל-אביו, בני הם, אשר-נתן-לי אלהים בזה; ויאמר קחם-נא אלי ואברכם: 10 ועיני ישראל כבדו מזקן, לא יוכל לראות; ויגש אתם אליו, וישק להם ויחבק להם: 11 ויאמר ישראל אל-יוסף, ראה פניך לא פללתי; והנה הראה אתי אלהים גם את-זרעך: 12 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו; וישתחו לאפיו ארצה: 13 ויקח יוסף את-שניהם, את-אפרים בימינו משמאל ישראל, ואת-מנשה בשמאלו מימין ישראל; ויגש אליו: 14 וישלח ישראל את-ימינו וישת על-ראש אפרים והוא הצעיר, ואת-שמאלו על-ראש מנשה; שכל את-ידיו, כי מנשה הבכור: 15 ויברך את-יוסף ויאמר; האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק, האלהים הרעה אתי, מעודי עד-היום הזה: 16 המלאך הגאל אתי מכל-רע, יברך את-הנערים, ויקרא בהם שמי, ושם אבתי אברהם ויצחק; וידגו לרב בקרב הארץ: 17 וירא יוסף, כי-ישית אביו יד-ימינו על-ראש אפרים וירע בעיניו; ויתמך יד-אביו, להסיר אתה מעל ראש-אפרים על-ראש מנשה: 18 ויאמר יוסף אל-אביו לא-כן אבי; כי-זה הבכר, שים ימינך על-ראשו: 19 וימאן אביו, ויאמר ידעתי בני ידעתי, גם-הוא יהיה-לעם וגם-הוא יגדל; ואולם, אחיו הקטן יגדל ממנו, וזרעו יהיה מלא-הגוים: 20 ויברכם ביום ההוא לאמור, בך, יברך ישראל לאמר, ישמך אלהים, כאפרים וכמנשה; וישם את-אפרים לפני מנשה: 21 ויאמר ישראל אל-יוסף, הנה אנכי מת; והיה אלהים עמכם, והשיב אתכם, אל-ארץ אבתיכם: 22 ואני נתתי לך שכם אחד על-אחיך; אשר לקחתי מיד האמרי, בחרבי ובקשתי: פ