ז ויאמר יהוה לנח, בא-אתה וכל-ביתך אל-התבה; כי-אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה: 2 מכל הבהמה הטהורה, תקח-לך שבעה שבעה איש ואשתו; ומן-הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו: 3 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה; לחיות זרע על-פני כל-הארץ: 4 כי לימים עוד שבעה, אנכי ממטיר על-הארץ, ארבעים יום, וארבעים לילה; ומחיתי, את-כל-היקום אשר עשיתי, מעל פני האדמה: 5 ויעש נח; ככל אשר-צוהו יהוה: 6 ונח בן-שש מאות שנה; והמבול היה, מים על-הארץ: 7 ויבא נח, ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו אל-התבה; מפני מי המבול: 8 מן-הבהמה הטהורה, ומן-הבהמה, אשר איננה טהרה; ומן-העוף, וכל אשר-רמש על-האדמה: 9 שנים שנים באו אל-נח אל-התבה זכר ונקבה; כאשר צוה אלהים את-נח: 10 ויהי לשבעת הימים; ומי המבול, היו על-הארץ: 11 בשנת שש-מאות שנה לחיי-נח, בחדש השני, בשבעה-עשר יום לחדש; ביום הזה, נבקעו כל-מעינת תהום רבה, וארבת השמים נפתחו: 12 ויהי הגשם על-הארץ; ארבעים יום, וארבעים לילה: 13 בעצם היום הזה בא נח, ושם-וחם ויפת בני-נח; ואשת נח, ושלשת נשי-בניו אתם אל-התבה: 14 המה וכל-החיה למינה, וכל-הבהמה למינה, וכל-הרמש הרמש על-הארץ למינהו; וכל-העוף למינהו, כל צפור כל-כנף: 15 ויבאו אל-נח אל-התבה; שנים שנים מכל-הבשר, אשר-בו רוח חיים: 16 והבאים, זכר ונקבה מכל-בשר באו, כאשר צוה אתו אלהים; ויסגר יהוה בעדו: 17 ויהי המבול ארבעים יום על-הארץ; וירבו המים, וישאו את-התבה, ותרם מעל הארץ: 18 ויגברו המים וירבו מאד על-הארץ; ותלך התבה על-פני המים: 19 והמים, גברו מאד מאד על-הארץ; ויכסו, כל-ההרים הגבהים, אשר-תחת כל-השמים: 20 חמש עשרה אמה מלמעלה, גברו המים; ויכסו ההרים: 21 ויגוע כל-בשר הרמש על-הארץ, בעוף ובבהמה ובחיה, ובכל-השרץ השרץ על-הארץ; וכל האדם: 22 כל אשר נשמת-רוח חיים באפיו, מכל אשר בחרבה מתו: 23 וימח את-כל-היקום אשר על-פני האדמה, מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים, וימחו מן-הארץ; וישאר אך-נח ואשר אתו בתבה: 24 ויגברו המים על-הארץ; חמשים ומאת יום: