ח ויזכר אלהים את-נח, ואת כל-החיה ואת-כל-הבהמה, אשר אתו בתבה; ויעבר אלהים רוח על-הארץ, וישכו המים: 2 ויסכרו מעינת תהום, וארבת השמים; ויכלא הגשם מן-השמים: 3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב; ויחסרו המים, מקצה חמשים ומאת יום: 4 ותנח התבה בחדש השביעי, בשבעה-עשר יום לחדש; על הרי אררט: 5 והמים, היו הלוך וחסור, עד החדש העשירי; בעשירי באחד לחדש, נראו ראשי ההרים: 6 ויהי מקץ ארבעים יום; ויפתח נח, את-חלון התבה אשר עשה: 7 וישלח את-הערב; ויצא יצוא ושוב, עד-יבשת המים מעל הארץ: 8 וישלח את-היונה מאתו; לראות הקלו המים, מעל פני האדמה: 9 ולא-מצאה היונה מנוח לכף-רגלה, ותשב אליו אל-התבה, כי-מים על-פני כל-הארץ; וישלח ידו ויקחה, ויבא אתה אליו אל-התבה: 10 ויחל עוד, שבעת ימים אחרים; ויסף שלח את-היונה מן-התבה: 11 ותבא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה-זית טרף בפיה; וידע נח, כי-קלו המים מעל הארץ: 12 וייחל עוד, שבעת ימים אחרים; וישלח את-היונה, ולא-יספה שוב-אליו עוד: 13 ויהי באחת ושש-מאות שנה, בראשון באחד לחדש, חרבו המים מעל הארץ; ויסר נח את-מכסה התבה, וירא והנה חרבו פני האדמה: 14 ובחדש השני, בשבעה ועשרים יום לחדש; יבשה הארץ: ס 15 וידבר אלהים אל-נח לאמר: 16 צא מן-התבה; אתה ואשתך ובניך ונשי-בניך אתך: 17 כל-החיה אשר-אתך מכל-בשר, בעוף ובבהמה ובכל-הרמש הרמש על-הארץ הוצא (היצא) אתך; ושרצו בארץ, ופרו ורבו על-הארץ: 18 ויצא-נח; ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו: 19 כל-החיה, כל-הרמש וכל-העוף, כל רומש על-הארץ; למשפחתיהם, יצאו מן-התבה: 20 ויבן נח מזבח ליהוה; ויקח מכל הבהמה הטהורה, ומכל העוף הטהר, ויעל עלת במזבח: 21 וירח יהוה את-ריח הניחח, ויאמר יהוה אל-לבו, לא-אסף לקלל עוד את-האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעריו; ולא-אסף עוד להכות את-כל-חי כאשר עשיתי: 22 עד כל-ימי הארץ; זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו: