י בשנת שלוש, לכורש מלך פרס, דבר נגלה לדניאל, אשר-נקרא שמו בלטשאצר; ואמת הדבר וצבא גדול, ובין את-הדבר, ובינה לו במראה: 2 בימים ההם; אני דניאל הייתי מתאבל, שלשה שבעים ימים: 3 לחם חמדות לא אכלתי, ובשר ויין לא-בא אל-פי וסוך לא-סכתי; עד-מלאת שלשת שבעים ימים: פ
4 וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון; ואני, הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל: 5 ואשא את-עיני וארא, והנה איש-אחד לבוש בדים; ומתניו חגרים בכתם אופז: 6 וגויתו כתרשיש, ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש, וזרעתיו ומרגלתיו, כעין נחשת קלל; וקול דבריו כקול המון: 7 וראיתי אני דניאל לבדי את-המראה, והאנשים אשר היו עמי, לא ראו את-המראה; אבל, חרדה גדלה נפלה עליהם, ויברחו בהחבא: 8 ואני נשארתי לבדי, ואראה, את-המראה הגדלה הזאת, ולא נשאר-בי כח; והודי, נהפך עלי למשחית, ולא עצרתי כח: 9 ואשמע את-קול דבריו; וכשמעי את-קול דבריו, ואני, הייתי נרדם על-פני ופני ארצה: 10 והנה-יד נגעה בי; ותניעני על-ברכי וכפות ידי: 11 ויאמר אלי דניאל איש-חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על-עמדך, כי עתה שלחתי אליך; ובדברו עמי את-הדבר הזה עמדתי מרעיד: 12 ויאמר אלי אל-תירא דניאל, כי מן-היום הראשון, אשר נתת את-לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך; ואני-באתי בדבריך: 13 ושר מלכות פרס, עמד לנגדי עשרים ואחד יום, והנה מיכאל, אחד השרים הראשנים בא לעזרני; ואני נותרתי שם, אצל מלכי פרס: 14 ובאתי להבינך, את אשר-יקרה לעמך באחרית הימים; כי-עוד חזון לימים: 15 ובדברו עמי, כדברים האלה; נתתי פני ארצה ונאלמתי: 16 והנה, כדמות בני אדם, נגע על-שפתי; ואפתח-פי, ואדברה ואמרה אל-העמד לנגדי, אדני, במראה נהפכו צירי עלי, ולא עצרתי כח: 17 והיך יוכל, עבד אדני זה, לדבר עם-אדני זה; ואני מעתה לא-יעמד-בי כח, ונשמה לא נשארה-בי: 18 ויסף ויגע-בי כמראה אדם ויחזקני: 19 ויאמר אל-תירא איש-חמדות שלום לך חזק וחזק; וכדברו עמי התחזקתי, ואמרה ידבר אדני כי חזקתני: 20 ויאמר, הידעת למה-באתי אליך, ועתה אשוב, להלחם עם-שר פרס; ואני יוצא, והנה שר-יון בא: 21 אבל אגיד לך, את-הרשום בכתב אמת; ואין אחד מתחזק עמי על-אלה, כי אם-מיכאל שרכם: פ