ג נבוכדנצר מלכא, עבד צלם די-דהב, רומה אמין שתין, פתיה אמין שת; אקימה בבקעת דורא, במדינת בבל: 2 ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא, וכל שלטני מדינתא; למתא לחנכת צלמא, די הקים נבוכדנצר מלכא: 3 באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא, וכל שלטני מדינתא, לחנכת צלמא, די הקים נבוכדנצר מלכא; וקאמין (וקימין) לקבל צלמא, די הקים נבוכדנצר: 4 וכרוזא קרא בחיל; לכון אמרין עממיא, אמיא ולשניא: 5 בעדנא די-תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס (קתרוס) סבכא פסנתרין סומפניה, וכל זני זמרא; תפלון ותסגדון לצלם דהבא, די הקים נבוכדנצר מלכא: 6 ומן-די-לא יפל ויסגד; בה-שעתא יתרמא, לגוא-אתון נורא יקדתא: 7 כל-קבל דנה בה-זמנא כדי שמעין כל-עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרוס) שבכא פסנטרין, וכל זני זמרא; נפלין כל-עממיא אמיא ולשניא, סגדין לצלם דהבא, די הקים נבוכדנצר מלכא: 8 כל-קבל דנה בה-זמנא, קרבו גברין כשדאין; ואכלו קרציהון די יהודיא: 9 ענו ואמרין, לנבוכדנצר מלכא; מלכא לעלמין חיי: 10 אנתה (אנת) מלכא שמת טעם, די כל-אנש די-ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס (קתרוס) שבכא פסנתרין וסיפניה (וסופניה), וכל זני זמרא; יפל ויסגד לצלם דהבא: 11 ומן-די-לא יפל ויסגד; יתרמא לגוא-אתון נורא יקדתא: 12 איתי גברין יהודאין, די-מנית יתהון על-עבידת מדינת בבל, שדרך מישך ועבד נגו; גבריא אלך, לא-שמו עליך (עלך) מלכא טעם, לאלהיך (לאלהך) לא פלחין, ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין: ס 13 באדין נבוכדנצר ברגז וחמה, אמר להיתיה, לשדרך מישך ועבד נגו; באדין גבריא אלך, היתיו קדם מלכא: 14 ענה נבכדנצר ואמר להון, הצדא שדרך מישך ועבד נגו; לאלהי, לא איתיכון פלחין, ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין: 15 כען הן איתיכון עתידין, די בעדנא די-תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס (קתרוס) שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא, תפלון ותסגדון לצלמא די-עבדת, והן לא תסגדון, בה-שעתה תתרמון, לגוא-אתון נורא יקדתא; ומן-הוא אלה, די ישיזבנכון מן-ידי: 16 ענו, שדרך מישך ועבד נגו, ואמרין למלכא; נבוכדנצר, לא-חשחין אנחנה על-דנה פתגם להתבותך: 17 הן איתי, אלהנא די-אנחנא פלחין, יכל לשיזבותנא; מן-אתון נורא יקדתא ומן-ידך מלכא ישיזב: 18 והן לא, ידיע להוא-לך מלכא; די לאלהיך לא-איתינא (איתנא) פלחין, ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד: ס 19 באדין נבוכדנצר התמלי חמא, וצלם אנפוהי אשתנו (אשתני), על-שדרך מישך ועבד נגו; ענה ואמר למזא לאתונא, חד-שבעה, על די חזה למזיה: 20 ולגברין גברי-חיל די בחילה, אמר לכפתה, לשדרך מישך ועבד נגו; למרמא לאתון נורא יקדתא: 21 באדין גבריא אלך, כפתו בסרבליהון פטישיהון (פטשיהון), וכרבלתהון ולבשיהון; ורמיו לגוא-אתון נורא יקדתא: 22 כל-קבל דנה, מן-די מלת מלכא מחצפה, ואתונא אזה יתירא; גבריא אלך, די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו, קטל המון, שביבא די נורא: 23 וגבריא אלך תלתהון, שדרך מישך ועבד נגו; נפלו לגוא-אתון-נורא יקדתא מכפתין: פ
24 אדין נבוכדנצר מלכא, תוה וקם בהתבהלה; ענה ואמר להדברוהי, הלא גברין תלתא רמינא לגוא-נורא מכפתין, ענין ואמרין למלכא, יציבא מלכא: 25 ענה ואמר, הא-אנה חזה גברין ארבעה, שרין מהלכין בגוא-נורא, וחבל לא-איתי בהון; ורוה די רביעיא (רביעאה), דמה לבר-אלהין: ס 26 באדין קרב נבוכדנצר, לתרע אתון נורא יקדתא, ענה ואמר, שדרך מישך ועבד-נגו עבדוהי די-אלהא עליא (עלאה) פקו ואתו; באדין נפקין, שדרך מישך ועבד נגו מן-גוא נורא: 27 ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא, חזין לגבריא אלך די לא-שלט נורא בגשמהון, ושער ראשהון לא התחרך, וסרבליהון לא שנו; וריח נור, לא עדת בהון: 28 ענה נבוכדנצר ואמר, בריך אלההון די-שדרך מישך ועבד נגו, די-שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי, די התרחצו עלוהי; ומלת מלכא שניו, ויהבו גשמיהון (גשמהון), די לא-יפלחון ולא-יסגדון לכל-אלה, להן לאלההון: 29 ומני שים טעם, די כל-עם אמה ולשן, די-יאמר שלה (שלו) על אלההון, די-שדרך מישך ועבד נגוא, הדמין יתעבד, וביתה נולי ישתוה; כל-קבל, די לא איתי אלה אחרן, די-יכל להצלה כדנה: 30 באדין מלכא, הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל: פ
31 נבוכדנצר מלכא, לכל-עממיא אמיא ולשניא די-דארין (דירין) בכל-ארעא שלמכון ישגא: 32 אתיא ותמהיא, די עבד עמי, אלהא עליא (עלאה); שפר קדמי להחויה: 33 אתוהי כמה רברבין, ותמהוהי כמה תקיפין; מלכותה מלכות עלם, ושלטנה עם-דר ודר: