פרק קודם, דניאל, תנ"ך

הפרק הזה מנוקד

דניאל פרק ז

ז בשנת חדה, לבלאשצר מלך בבל, דניאל חלם חזה, וחזוי ראשה על-משכבה; באדין חלמא כתב, ראש מלין אמר: 2 ענה דניאל ואמר, חזה הוית בחזוי עם-ליליא; וארו, ארבע רוחי שמיא, מגיחן לימא רבא: 3 וארבע חיון רברבן, סלקן מן-ימא; שנין דא מן-דא: 4 קדמיתא כאריה, וגפין די-נשר לה; חזה הוית עד די-מריטו גפיה ונטילת מן-ארעא, ועל-רגלין כאנש הקימת, ולבב אנש יהיב לה: 5 וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב, ולשטר-חד הקמת, ותלת עלעין בפמה בין שניה (שנה); וכן אמרין לה, קומי אכלי בשר שגיא: 6 באתר דנה חזה הוית, וארו אחרי כנמר, ולה גפין ארבע די-עוף על-גביה (גבה); וארבעה ראשין לחיותא, ושלטן יהיב לה: 7 באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא, וארו חיוה רביעיה (רביעאה) דחילה ואימתני ותקיפא יתירא, ושנין די-פרזל לה רברבן, אכלה ומדקה, ושארא ברגליה (ברגלה) רפסה; והיא משניה, מן-כל-חיותא די קדמיה, וקרנין עשר לה: 8 משתכל הוית בקרניא, ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון (ביניהן), ותלת, מן-קרניא קדמיתא, אתעקרו (אתעקרה) מן-קדמיה (קדמה); ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא-דא, ופם ממלל רברבן: 9 חזה הוית, עד די כרסון רמיו, ועתיק יומין יתב; לבושה כתלג חור, ושער ראשה כעמר נקא, כרסיה שביבין די-נור, גלגלוהי נור דלק: 10 נהר די-נור, נגד ונפק מן-קדמוהי, אלף אלפים (אלפין) ישמשונה, ורבו רבון (רבבן) קדמוהי יקומון; דינא יתב וספרין פתיחו: 11 חזה הוית, באדין, מן-קל מליא רברבתא, די קרנא ממללה; חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה, ויהיבת ליקדת אשא: 12 ושאר חיותא, העדיו שלטנהון; וארכה בחיין יהיבת להון עד-זמן ועדן: 13 חזה הוית בחזוי ליליא, וארו עם-ענני שמיא, כבר אנש אתה הוה; ועד-עתיק יומיא מטה, וקדמוהי הקרבוהי: 14 ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו, וכל עממיא, אמיא ולשניא לה יפלחון; שלטנה שלטן עלם די-לא יעדה, ומלכותה די-לא תתחבל:    פ

15 אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה; וחזוי ראשי יבהלנני: 16 קרבת, על-חד מן-קאמיא, ויציבא אבעא-מנה על-כל-דנה; ואמר-לי ופשר מליא יהודענני: 17 אלין חיותא רברבתא, די אנין ארבע; ארבעה מלכין יקומון מן-ארעא: 18 ויקבלון מלכותא, קדישי עליונין; ויחסנון מלכותא עד-עלמא, ועד עלם עלמיא: 19 אדין, צבית ליצבא, על-חיותא רביעיתא, די-הות שניה מן-כלהון (כלהין); דחילה יתירה, שניה (שנה) די-פרזל וטפריה די-נחש, אכלה מדקה, ושארא ברגליה רפסה: 20 ועל-קרניא עשר די בראשה, ואחרי די סלקת, ונפלו (ונפלה) מן-קדמיה (קדמה) תלת; וקרנא דכן ועינין לה, ופם ממלל רברבן, וחזוה רב מן-חברתה: 21 חזה הוית, וקרנא דכן, עבדה קרב עם-קדישין; ויכלה להון: 22 עד די-אתה, עתיק יומיא, ודינא יהב, לקדישי עליונין; וזמנא מטה, ומלכותא החסנו קדישין: 23 כן אמר, חיותא רביעיתא, מלכו רביעיא (רביעאה) תהוא בארעא, די תשנא מן-כל-מלכותא; ותאכל כל-ארעא, ותדושנה ותדקנה: 24 וקרניא עשר, מנה מלכותה, עשרה מלכין יקמון; ואחרן יקום אחריהון, והוא ישנא מן-קדמיא, ותלתה מלכין יהשפל: 25 ומלין, לצד עליא (עלאה) ימלל, ולקדישי עליונין יבלא; ויסבר, להשניה זמנין ודת, ויתיהבון בידה, עד-עדן ועדנין ופלג עדן: 26 ודינא יתב; ושלטנה יהעדון, להשמדה ולהובדה עד-סופא: 27 ומלכותה ושלטנא ורבותא, די מלכות תחות כל-שמיא, יהיבת לעם קדישי עליונין; מלכותה מלכות עלם, וכל שלטניא, לה יפלחון וישתמעון: 28 עד-כה סופא די-מלתא; אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני, וזיוי ישתנון עלי, ומלתא בלבי נטרת:    פ

פרק הבא, דניאל, תנ"ך