ח בשנת שלוש, למלכות בלאשצר המלך; חזון נראה אלי אני דניאל, אחרי הנראה אלי בתחלה: 2 ואראה בחזון, ויהי בראתי, ואני בשושן הבירה, אשר בעילם המדינה; ואראה בחזון, ואני הייתי על-אובל אולי: 3 ואשא עיני ואראה, והנה איל אחד, עמד לפני האבל ולו קרנים; והקרנים גבהות, והאחת גבהה מן-השנית, והגבהה, עלה באחרנה: 4 ראיתי את-האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה, וכל-חיות לא-יעמדו לפניו, ואין מציל מידו; ועשה כרצנו והגדיל: 5 ואני הייתי מבין, והנה צפיר-העזים בא מן-המערב על-פני כל-הארץ, ואין נוגע בארץ; והצפיר, קרן חזות בין עיניו: 6 ויבא, עד-האיל בעל הקרנים, אשר ראיתי, עמד לפני האבל; וירץ אליו בחמת כחו: 7 וראיתיו מגיע אצל האיל, ויתמרמר אליו ויך את-האיל, וישבר את-שתי קרניו, ולא-היה כח באיל לעמד לפניו; וישליכהו ארצה וירמסהו, ולא-היה מציל לאיל מידו: 8 וצפיר העזים הגדיל עד-מאד; וכעצמו, נשברה הקרן הגדולה, ותעלנה חזות ארבע תחתיה, לארבע רוחות השמים: 9 ומן-האחת מהם, יצא קרן-אחת מצעירה; ותגדל-יתר אל-הנגב ואל-המזרח ואל-הצבי: 10 ותגדל עד-צבא השמים; ותפל ארצה מן-הצבא ומן-הכוכבים ותרמסם: 11 ועד שר-הצבא הגדיל; וממנו הרים (הורם) התמיד, והשלך מכון מקדשו: 12 וצבא תנתן על-התמיד בפשע; ותשלך אמת ארצה, ועשתה והצליחה: 13 ואשמעה אחד-קדוש מדבר; ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד-מתי החזון התמיד והפשע שמם, תת וקדש וצבא מרמס: 14 ויאמר אלי, עד ערב בקר, אלפים ושלש מאות; ונצדק קדש: 15 ויהי, בראתי אני דניאל את-החזון; ואבקשה בינה, והנה עמד לנגדי כמראה-גבר: 16 ואשמע קול-אדם בין אולי; ויקרא ויאמר, גבריאל הבן להלז את-המראה: 17 ויבא אצל עמדי, ובבאו נבעתי, ואפלה על-פני; ויאמר אלי הבן בן-אדם, כי לעת-קץ החזון: 18 ובדברו עמי, נרדמתי על-פני ארצה; ויגע-בי, ויעמידני על-עמדי: 19 ויאמר הנני מודיעך, את אשר-יהיה באחרית הזעם; כי למועד קץ: 20 האיל אשר-ראית בעל הקרנים; מלכי מדי ופרס: 21 והצפיר השעיר מלך יון; והקרן הגדולה אשר בין-עיניו, הוא המלך הראשון: 22 והנשברת, ותעמדנה ארבע תחתיה; ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו: 23 ובאחרית מלכותם, כהתם הפשעים; יעמד מלך עז-פנים ומבין חידות: 24 ועצם כחו ולא בכחו, ונפלאות ישחית והצליח ועשה; והשחית עצומים ועם-קדשים: 25 ועל-שכלו, והצליח מרמה בידו, ובלבבו יגדיל, ובשלוה ישחית רבים; ועל-שר-שרים יעמד, ובאפס יד ישבר: 26 ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא; ואתה סתם החזון, כי לימים רבים: 27 ואני דניאל, נהייתי ונחליתי ימים, ואקום ואעשה את-מלאכת המלך; ואשתומם על-המראה ואין מבין: פ