יט כי-יכרית יהוה אלהיך את-הגוים, אשר יהוה אלהיך, נתן לך את-ארצם; וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם: 2 שלוש ערים תבדיל לך; בתוך ארצך, אשר יהוה אלהיך, נתן לך לרשתה: 3 תכין לך הדרך, ושלשת את-גבול ארצך, אשר ינחילך יהוה אלהיך; והיה לנוס שמה כל-רצח: 4 וזה דבר הרצח, אשר-ינוס שמה וחי; אשר יכה את-רעהו בבלי-דעת, והוא לא-שנא לו מתמל שלשם: 5 ואשר יבא את-רעהו ביער לחטב עצים, ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ, ונשל הברזל מן-העץ, ומצא את-רעהו ומת; הוא, ינוס אל-אחת הערים-האלה וחי: 6 פן-ירדף גאל הדם אחרי הרצח, כי-יחם לבבו, והשיגו כי-ירבה הדרך והכהו נפש; ולו אין משפט-מות, כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום: 7 על-כן אנכי מצוך לאמר; שלש ערים תבדיל לך: ס 8 ואם-ירחיב יהוה אלהיך את-גבלך, כאשר נשבע לאבתיך; ונתן לך את-כל-הארץ, אשר דבר לתת לאבתיך: 9 כי-תשמר את-כל-המצוה הזאת לעשתה, אשר אנכי מצוך היום, לאהבה את-יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל-הימים; ויספת לך עוד שלש ערים, על השלש האלה: 10 ולא ישפך דם נקי, בקרב ארצך, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה; והיה עליך דמים: ס 11 וכי-יהיה איש שנא לרעהו, וארב לו וקם עליו, והכהו נפש ומת; ונס אל-אחת הערים האל: 12 ושלחו זקני עירו, ולקחו אתו משם; ונתנו אתו, ביד גאל הדם ומת: 13 לא-תחוס עינך עליו; ובערת דם-הנקי מישראל וטוב לך: ס 14 לא תסיג גבול רעך, אשר גבלו ראשנים; בנחלתך אשר תנחל, בארץ אשר יהוה אלהיך, נתן לך לרשתה: ס 15 לא-יקום עד אחד באיש, לכל-עון ולכל-חטאת, בכל-חטא אשר יחטא; על-פי שני עדים, או על-פי שלשה-עדים יקום דבר: 16 כי-יקום עד-חמס באיש; לענות בו סרה: 17 ועמדו שני-האנשים אשר-להם הריב לפני יהוה; לפני הכהנים והשפטים, אשר יהיו בימים ההם: 18 ודרשו השפטים היטב; והנה עד-שקר העד, שקר ענה באחיו: 19 ועשיתם לו, כאשר זמם לעשות לאחיו; ובערת הרע מקרבך: 20 והנשארים ישמעו ויראו; ולא-יספו לעשות עוד, כדבר הרע הזה בקרבך: 21 ולא תחוס עינך; נפש בנפש, עין בעין שן בשן, יד ביד רגל ברגל: ס