כא כי-ימצא חלל, באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה, נפל בשדה; לא נודע מי הכהו: 2 ויצאו זקניך ושפטיך; ומדדו אל-הערים, אשר סביבת החלל: 3 והיה העיר, הקרבה אל-החלל; ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר, אשר לא-עבד בה, אשר לא-משכה בעל: 4 והורדו זקני העיר ההוא את-העגלה אל-נחל איתן, אשר לא-יעבד בו ולא יזרע; וערפו-שם את-העגלה בנחל: 5 ונגשו הכהנים בני לוי, כי בם, בחר יהוה אלהיך לשרתו, ולברך בשם יהוה; ועל-פיהם יהיה כל-ריב וכל-נגע: 6 וכל, זקני העיר ההוא, הקרבים אל-החלל; ירחצו את-ידיהם, על-העגלה הערופה בנחל: 7 וענו ואמרו; ידינו, לא שפכה (שפכו) את-הדם הזה, ועינינו לא ראו: 8 כפר לעמך ישראל אשר-פדית יהוה, ואל-תתן דם נקי, בקרב עמך ישראל; ונכפר להם הדם: 9 ואתה, תבער הדם הנקי מקרבך; כי-תעשה הישר בעיני יהוה: ס 10 כי-תצא למלחמה על-איביך; ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו: 11 וראית בשביה, אשת יפת-תאר; וחשקת בה, ולקחת לך לאשה: 12 והבאתה אל-תוך ביתך; וגלחה את-ראשה, ועשתה את-צפרניה: 13 והסירה את-שמלת שביה מעליה, וישבה בביתך, ובכתה את-אביה ואת-אמה ירח ימים; ואחר כן תבוא אליה ובעלתה, והיתה לך לאשה: 14 והיה אם-לא חפצת בה, ושלחתה לנפשה, ומכר לא-תמכרנה בכסף; לא-תתעמר בה, תחת אשר עניתה: ס 15 כי-תהיין לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו-לו בנים, האהובה והשנואה; והיה הבן הבכור לשניאה: 16 והיה, ביום הנחילו את-בניו, את אשר-יהיה לו; לא יוכל, לבכר את-בן-האהובה, על-פני בן-השנואה הבכר: 17 כי את-הבכר בן-השנואה יכיר, לתת לו פי שנים, בכל אשר-ימצא לו; כי-הוא ראשית אנו, לו משפט הבכרה: ס 18 כי-יהיה לאיש, בן סורר ומורה, איננו שמע, בקול אביו ובקול אמו; ויסרו אתו, ולא ישמע אליהם: 19 ותפשו בו אביו ואמו; והוציאו אתו אל-זקני עירו ואל-שער מקמו: 20 ואמרו אל-זקני עירו, בננו זה סורר ומרה, איננו שמע בקלנו; זולל וסבא: 21 ורגמהו כל-אנשי עירו באבנים ומת, ובערת הרע מקרבך; וכל-ישראל ישמעו ויראו: ס 22 וכי-יהיה באיש, חטא משפט-מות והומת; ותלית אתו על-עץ: 23 לא-תלין נבלתו על-העץ, כי-קבור תקברנו ביום ההוא, כי-קללת אלהים תלוי; ולא תטמא את-אדמתך, אשר יהוה אלהיך, נתן לך נחלה: ס